וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃

בני ישראל נסעו מעלמון דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו. חזקוני מבאר שזה נאמר בפרשת חוקת ״וממדבר מתנה״. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של שלב הסיום. הרי העברים ״לפני נבו״ הם האזור שבו נמצא הר נבו, שעליו יעלה משה בסוף ימיו לראות את הארץ ושם ימות. בהקשר הרשימה, זו אחת התחנות האחרונות לפני ההגעה לערבות מואב. עצם הזכרת ״לפני נבו״ קושרת את התחנה אל הר נבו המשמעותי. הרשימה ממשיכה לתעד את הדרך הסופית, ההולכת ומתקרבת אל היעד. משם ימשיכו ישראל אל ערבות מואב על ירדן יריחו, מקום החנייה האחרון, שבו יחנו עד הכניסה לארץ ושבו יימסרו להם מצוות רבות בערבות מואב.