בני ישראל נסעו מדיבון גד ויחנו בעלמון דבלתימה. אבן עזרא מבאר ש״עלמון דבלתימה״ הוא שם כולל למסעים רבים, כפי שפירש בפרשת חוקת. חזקוני מבאר שזה נאמר בפרשת חוקת, שמשם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של שלב הסיום בגבול מואב. בהקשר הרשימה, עלמון דבלתימה היא אחת התחנות האחרונות בדרך אל ערבות מואב. הערתו של אבן עזרא שהשם כולל מסעים רבים מלמדת שהרשימה מתמצתת לעתים כמה חניות בשם אחד. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות. משם ימשיכו ישראל אל הרי העברים לפני נבו, בהתקרבם אל היעד הסופי של המסע לפני הכניסה לארץ.