וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃

בני ישראל נסעו מפונון ויחנו באובות. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של שלב הסיום, בדרך אל ערבות מואב. אובות נזכרת גם בפרשת חוקת כאחת מתחנות המסע לאחר סיבוב אדום. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך המתקרבת אל גבולות הארץ. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בשלב האחרון של המסע, תחנה אחר תחנה. מאובות ימשיכו ישראל אל עיי העברים שבגבול מואב, בהתקרבם אל האזור שבו יחנו לבסוף בערבות מואב, ממול יריחו, לפני הכניסה המיוחלת אל ארץ כנען.