וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ {ס}

אהרן היה בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר. אונקלוס מתרגם את גילו. הפסוק מוסיף פרט מדויק על מות אהרן - גילו בעת פטירתו, מאה עשרים ושלוש שנים. עצם ציון הגיל, כמו ציון התאריך בפסוק הקודם, מלמד על חשיבות תיעוד מות אהרן ברשימת המסעות. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום גילו של אהרן בהסתלקותו. פרט זה משלים את תיאור מות הכהן הגדול, שהיה מנהיג העם לצד משה מאז יציאת מצרים. הזכרת גילו המופלג מלמדת על אריכות ימיו ועל הדרך הארוכה שעבר עם ישראל. מיתתו בהר ההר, בסוף שנות הנדודים, מסמנת את חילופי הדורות לקראת הכניסה לארץ.