בני ישראל נסעו מבני יעקן ויחנו בחור הגדגד. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. חור הגדגד היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות ברשימה המפורטת שבפרקנו, ובפרשת דברים נקראת ״גדגדה״. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות שנקבע על פי ה׳. בכך מוסיפה הרשימה עוד חוליה בשרשרת המסעות הארוכה, ומשמרת את זכר הדרך שעברו ישראל במדבר. פירוט כל התחנות משקף את חשיבות שימור הזיכרון של כל שלבי המסע מיציאת מצרים ועד גבול הארץ.