וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃

בני ישראל נסעו מחשמונה ויחנו במוסרות. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. מוסרות היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות ברשימה המפורטת שבפרקנו, והיא נקשרת במפרשים לאזור מות אהרן. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות שנקבע על פי ה׳. בכך מוסיפה הרשימה עוד חוליה בשרשרת המסעות הארוכה, ומשמרת את זכר הדרך שעברו ישראל בנדודיהם. משם ימשיכו ישראל אל תחנות נוספות, ההולכות ומתקרבות אל גבולות הארץ שאליה הם צועדים.