וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃

בני ישראל נסעו מרסה ויחנו בקהלתה. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. קהלתה היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו, מבלי שיסופר עליהן דבר במקום אחר. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות שנקבע על פי ה׳. בכך מוסיפה הרשימה עוד חוליה בשרשרת המסעות הארוכה, ומשמרת את זכר הדרך שעברו ישראל בנדודיהם במדבר, כחלק מן התיעוד המדוקדק של כל תחנות המסע מיציאת מצרים ועד ערבות מואב.