וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃

בני ישראל נסעו מקברות התאווה ויחנו בחצרות. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות במסע. חצרות היא המקום שבו אירע עניין מרים ואהרן שדיברו במשה, כמסופר בפרשת בהעלותך, אך כאן נזכר רק כתחנה בסדר המסעות. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק לשמר את סדר החניות. משם ימשיכו ישראל אל רתמה, שממנה, לפי המפרשים, נשתלחו המרגלים. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בכל שלבי הדרך, תחנה אחר תחנה, ומקשרת בין המקומות לבין האירועים המוכרים מן הפרשות הקודמות בתורה.