כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשׇׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־הָאָֽרֶץ׃

משה מזכיר את התקדים המר: כה עשו אבותיכם בשולחי אותם מקדש ברנע לראות את הארץ. רש״י מבאר ש״קדש ברנע״ הוא שם המקום, ושתי ערים בשם קדש היו. משה מקביל בין בקשת בני גד וראובן לבין מעשה המרגלים ששלח מקדש ברנע, שגם הם נשלחו לראות את הארץ ובחזרתם הניאו את לב העם. ההשוואה נועדה להזהיר את השבטים מפני חזרה על אותו חטא הרה אסון, שהביא לעונש של ארבעים שנה במדבר ולמות כל אותו דור. בהזכירו את קדש ברנע, משה מלמד שהוא רואה בבקשתם לא עניין מקומי של מרעה, אלא סכנה לאומית של הרפיית ידי ישראל מלכבוש את הארץ.