בְּמִדְבַּר ל״ב · ג׳

עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

השבטים מונים את שמות הערים שבאזור המבוקש: עטרות, דיבון, יעזר, נמרה, חשבון, אלעלה, שבם, נבו ובעון. רש״י מבאר שערים אלה היו מארץ סיחון ועוג שכבר נכבשה. אור החיים מתעכב על השאלה מדוע הוצרכו לפרט את כל הערים ולא הסתפקו במאמר הכללי ״הארץ אשר הכה ה׳״ שבפסוק הבא, שכולל את כל אותן ארצות. פירוט השמות מלמד שהשבטים הכירו היטב את האזור ואת ערכו, וידעו בדיוק אילו ערים ומקומות מרעה הם מבקשים. רשימה מפורטת זו מכינה את טענתם שהמקום ראוי במיוחד למקנה שברשותם, ומחזקת את בקשתם לקבל דווקא את הארץ הזאת לאחוזה.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עטרות ודיבן וגו'. מֵאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ:

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מַכְלֶלְתָּא וּמַלְבֶּשְׁתָּא וְכוּמְרִין וּבֵית נִמְרִין וּבֵית חוּשְׁבָּנָא וּבַעֲלֵי דְבָבָא וְסִימָא וּבֵית קְבוּרְתָּא דְמשֶׁה וּבְעוֹן

Onkelos Numbers

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה הֻצְרְכוּ לְפָרֵט כָּל הָעֲיָרוֹת וְלֹא הִסְפִּיק בַּמַּאֲמָר הַכְּלָלִי שֶׁאָמְרוּ ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם, אוֹ הָיָה לָהֶם לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּירָם הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בִּשְׁנֵי כְּלָלִים, דִּכְתִיב ״אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד״ (במדבר לב:א). ב׳, אָמְרוֹ הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, וְכִי הָיוּ לִפְנֵיהֶם אֲרָצוֹת אֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּמוֹ כֵן שֶׁהֻצְרְכוּ לְסַמֵּן אֵלּוּ, וְאִם לוֹמַר שֶׁה׳ הִכָּה אוֹתָם מִי לֹא יָדַע בָּזֶה?

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִשְׂכִּילוּ לְדַבֵּר בְּסֵדֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לְהַקְשׁוֹת לִשְׁאֵלָתָם מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בָּעִנְיָן. א׳ כֵּיוָן שֶׁהָאָרֶץ הַלֵּזוּ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, מַה כֹּחָם לִשְׁאוֹל דָּבָר שֶׁל אֲחֵרִים. ב׳ אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁיֵּשְׁבוּ בֶּטַח בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר כְּבָר נִכְבְּשָׁה וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת הַמִּלְחָמוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמּוּכָנוֹת לָהֶם, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֹאמַר: כְּדִבְרֵיכֶם אֲדַבֵּר גַּם אָנִי, וְלֹא אַכְנִיס עַצְמִי בְּסַכָּנַת הָעַמִּים. וְכָל זֶה לָמָּה שֶׁנּוֹגֵעַ לִשְׁלִילַת הָרָצוֹן מִמֹּשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, לְבַד מַה שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם שֶׁבּוֹחֲרִים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּבְחֶרֶת לַה׳.

אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן, וְנָתְנוּ תְּשׁוּבָה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים הַמְּרֵעִים שְׁאֵלָתָם, בְּמַה שֶׁאָמְרוּ עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד טַעֲנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָאָרֶץ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בְּמַאֲמָר זֶה תְּשׁוּבָה לָזֶה, שֶׁלֹּא לָקְחוּ הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ טֶבַע לוֹמַר הֲלֹא לָנוּ הִיא, אֶלָּא ה׳ הוּא שֶׁהִכָּה יוֹשְׁבֶיהָ לִפְנֵיהֶם, וְאֵין זֶה אֶלָּא נִכְסֵי שָׁמַיִם וּמִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ אָנוּ בָּאִים לִשְׁאוֹל.

גַּם טַעֲנָה שְׁנִיָּה שֶׁאֲחֵיהֶם יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת מִלְחָמוֹת וְכוּ׳, סְתָרוּהָ בְּמַאֲמַר זֶה אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ טֶבַע הָיְתָה טַעֲנָה זוֹ טַעֲנָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ הוּא הַמַּכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם, מַה מָקוֹם לַחֲשַׁשׁ סַכָּנַת מִלְחָמוֹת? וְזֶה לְךָ הָאוֹת - הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵיהֶם, וְזֶה סִימָן לְכָל הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ג:כא): ״וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה״. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת פַּחַד הַמִּלְחָמָה. וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בָּזֶה לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַנּוֹפֵל בִּשְׁאֵלָתָם, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן אֶלָּא לְפַחַד מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ.

גַּם טַעֲנַת מְאִיסַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה נָתְנוּ תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת תְּרוּמוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם הוּא אֶרֶץ שֶׁכָּבְשָׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹ נָבִיא מִדַּעַת רוֹב יִשְׂרָאֵל, אֲבָל יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ שֵׁבֶט שֶׁהָלְכוּ וְכָבְשׁוּ לְעַצְמָן מָקוֹם אֲפִלּוּ מִן הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה לְאַבְרָהָם אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְכָתַב עוֹד שָׁם בְּדִין אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִפְּנֵי מָה יָרְדוּ מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁיִּכְבּוֹשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין, עַד כָּאן. וְעִקַּר דִּין זֶה הוּבָא בְּסִפְרֵי (סוף פרשת עקב) שֶׁלָּמְדוּ דִּין שְׁאָר אֲרָצוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק (דברים י״א:כ״ד) ״כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לְלַמֵּד עַל מְקוֹמוֹת שֶׁכִּבְּשׁוּ חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן וְגוֹ׳ עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳. וְלָמְדוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִדִּכְתִיב קוֹדֶם מַאֲמַר ״כָּל מָקוֹם״ - ״וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאָה בְּגִלּוּלִים וְאַתֶּם מְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁזּוּלַת טַעַם הַקְּדִימָה, כָּל שֶׁכְּבָשׁוּהָ רוֹב יִשְׂרָאֵל דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ לְכָל דָּבָר. וְהוּא מַאֲמַר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ זוֹ קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ, לְטַעַם שֶׁכְּבָשׁוּהָ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְכִבּוּשׁ רַבִּים דִּינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרֶיהָ.

וּלְטַעֲנַת מַה שֶׁדִּיְּקוּ בְּסִפְרֵי לוֹמַר שֶׁכִּבּוּשׁ חוּץ לָאָרֶץ קוֹדֶם כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ אֵין לוֹ דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג קוֹדֶם כְּבִישַׁת הָאָרֶץ הָיְתָה, לָזֶה שָׁלְלוּ טַעֲנָה זוֹ בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, מְשֻׁנֶּה כִּבּוּשׁ זֶה לְפִי שֶׁהָיָה בְּמַאֲמַר ה׳, כִּי הוּא אָמַר אֶל מֹשֶׁה עַל אֶרֶץ סִיחוֹן: ״וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ״ כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:לא), וְגַם עַל אֶרֶץ עוֹג (דברים ג:ב) אָמַר ה׳ שָׁם: ״בְּיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה ה׳ הִסְכִּים עַל הַקְּדִימָה. וְיֵשׁ גַּם כֵּן טַעַם בַּדָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי כְּבִישׁוֹת, אֶחָד שֶׁל הָאָרֶץ וְאֶחָד שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְהִקְדִּימוּ שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה דָּוִד שֶׁלָּקַח אֲרַם צוֹבָה קוֹדֶם שֶׁהוֹרִישׁ הַיְּבוּסִי כָּאָמוּר שָׁם, לוֹמַר לָמָּה הִנַּחְתֶּם מִלִּכְבּוֹשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם. וְאַדְרַבָּה, כְּבִישַׁת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיְתָה צֹרֶךְ כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְכָבְשָׁהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם לָתֵת לָהֶם מַעֲבָר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וְלֹא אָבָה. מֵעַתָּה אֵין תַּרְעוֹמֶת נֶגֶד שְׁאֵלָתָם מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל.

וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה הֻצְרְכוּ לְהַזְכִּיר פְּרָטֵי שְׁמוֹת הָאָרֶץ, כִּי לְמָה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאוּ לִשְׁאוֹל אֶלָּא מִנִּכְסֵי גָּבוֹהַּ, אָמְרוּ כִּי כָּל פְּרָטֵי הַמְּדִינוֹת כֻּלָּם לֹא כְּבָשׁוּם דֶּרֶךְ טֶבַע אֶלָּא ה׳ הִכָּה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם, בֵּין לְמָה שֶׁבָּאוּ לְהַחְזִיקָם בְּחֶזְקַת קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ דִּקְדְּקוּ לְהַזְכִּיר כָּל הַשֵּׁמוֹת לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶם יֶשְׁנָהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, וּמְדִינָה אַחֶרֶת זוּלַת אֵלּוּ אֵינָהּ בִּכְלָל, וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה כָּל עִיר שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן זוּלַת אֵלּוּ אֵין לָהֶם דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁאֵינָהּ כִּבּוּשׁ רַבִּים.

וְאָמְרוֹ אֶרֶץ מִקְנֶה הִיא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה, נִתְכַּוְּנוּ לְהָסִיר טַעֲנָה אַחֶרֶת וְהִיא, אַחַר שֶׁנַּסְכִּים לְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמְרוּ, עֲדַיִן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יָבֹא וְיֹאמַר הַטְּעָנוֹת עַצְמָן לִטּוֹל אֶת הָאָרֶץ, כִּי הַטְּעָנוֹת עַצְמָן צוֹדְקוֹת לְכָל שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמְרוּ, אֵין שֵׁבֶט אַחֵר צָרִיךְ לָהּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הֵם לָהּ, לְפִי שֶׁהִיא אֶרֶץ מִקְנֶה וְלָהֶם יֵשׁ מִקְנֶה רַב.

Vocalized Edition