וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃

משה פונה אל השבטים ואומר: והנה קמתם תחת אבותיכם, תרבות אנשים חטאים, להוסיף עוד על חרון אף ה׳ אל ישראל. רש״י מבאר ש״לספות״ הוא לשון תוספת, כמו ״ספו שנה על שנה״. אבן עזרא מבאר ש״תרבות״ מגזרת גידול, ופירושה גדולי השנים, ומוסיף ש״לספות״ פירושו להוסיף. משה מאשים את השבטים שבבקשתם הם ממשיכים את דרך אבותיהם החוטאים, ומוסיפים עוד על חרון האף שכבר היה בעבר. הביטוי החריף ״תרבות אנשים חטאים״ מלמד עד כמה ראה משה בבקשה סכנה חמורה. בכך הוא מבהיר שאין זו בקשה תמימה של מרעה, אלא מעשה העלול להצית מחדש את חרון האף האלוקי ולסכן את כלל העם.