וַיְהִ֣י ׀ כׇּל־זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֙ימוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃

כל זהב התרומה אשר הרימו המפקדים לה׳ היה שישה עשר אלף שבע מאות וחמישים שקל, מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות. אונקלוס מתרגם את המספר. הפסוק מסכם את משקל הזהב הכולל שנתרם על ידי המפקדים כקרבן כפרה. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום מדויק של כמות הזהב שהוקדשה, המבטא את היקף הנדבה הגדולה. הזכרת המקור - שרי האלפים ושרי המאות - מדגישה שהתרומה באה מן המפקדים דווקא, אותם ממונים שבתחילת הפרק קצף עליהם משה, וכעת הם המובילים במעשה של הודיה וכפרה, ומקדישים את זהבם השלם לה׳.