בְּמִדְבַּר ל״א · נ״א

וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃

במילים פשוטות

משה ואלעזר הכהן לקחו את הזהב מאת המפקדים - כל כלי מעשה. אבן עזרא מבאר שהלשון ״כל כלי מעשה״ מלמדת שלא היה ביניהם כלי שבור, אלא כולם היו כלים שלמים ומעובדים. חזקוני מפרש באותו כיוון, שהכתוב מגיד שלא הביאו כלי שבור. הפסוק מספר על קבלת קרבן הזהב על ידי משה ואלעזר, ומדגיש את שלמות הכלים שהוקדשו. עובדה זו מלמדת על טיב הנדבה: המפקדים הביאו את מיטב תכשיטיהם השלמים ולא שברי מתכת, ביטוי לרצינות כוונתם בקרבן הכפרה. בכך נפתח תיאור מסירת הזהב וסיכומו, שיבוא בפסוקים הבאים עד להבאתו אל אוהל מועד לזיכרון.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסֵיב משֶׁה וְאֶלְעָזר כַּהֲנָא יָת דַהֲבָא מִנְהוֹן כָּל מַאן דְעוֹבָדָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כל כלי מעשה. הגיד הכ' שלא היה בהם כלי שבור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כל כלי מעשה מגיד הכתוב שלא הביאו כלי שבור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. הוֹדִיעַ בָּזֶה רִבּוּי הַשָּׁלָל שֶׁל מִדְיָן לְבַד הָיָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. וְאָמַר עוֹד אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְמַעְלָה בִּזַּת אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁבָּזְזוּ לְעַצְמָן, גַּם אֵין זֶה מְקוֹם הוֹדָעָה זוֹ, אֶלָּא בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא כָל כְּלֵי זָהָב שֶׁל מִדְיָן הָיוּ אֵלּוּ, אֶלָּא מַה שֶׁהֵבִיאוּ הַמְּמֻנִּים שֶׁל הַצָּבָא מִלְּבַד מַה שֶׁבָּזְזוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם עֹשֶׁר גָּדוֹל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל