אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ׃

אנשי הצבא בזזו איש לו - כל אחד לקח לעצמו מן הביזה. אבן עזרא מבאר שהכתוב הזכיר זאת כדי להודיע שזהב רב וכלי מעשה בזז כל אחד ואחד מן הלוחמים. הפסוק מבהיר שהזהב שהוקדש לקרבן הכפרה בא מחלק הלוחמים הפרטי - מה שכל איש בזז לעצמו - ולא מן החלוקה הכללית. בכך מובן שהתרומה הייתה נדבה אישית ומרצון, שכל לוחם ומפקד הקדיש מזהבו שלו. הערתו של אבן עזרא מדגישה את גודל השלל שנפל בידי כל יחיד, ומסבירה כיצד היה בכוחם של המפקדים לתרום כמות כה גדולה של זהב - שישה עשר אלף ושבע מאות וחמישים שקל - לכפרה לפני ה׳.