בְּמִדְבַּר ל״א · י״א

וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כׇּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל־הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃

במילים פשוטות

הלוחמים לקחו את כל השלל ואת כל המלקוח, באדם ובבהמה. רש״י מדגיש שהכתוב מספר בכך את שבחם של הלוחמים, שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל, ולא שלחו יד בביזה שלא ברשות, אלא הביאו את הכל אל משה ואלעזר. הוא סומך זאת על הכתוב בשיר השירים ״שינייך כעדר הרחלים״ הנדרש על נקיונם. אבן עזרא מבאר ש״שלל״ ו״מלקוח״ הם שמות כוללים, האחד לאדם והשני לבהמה. מכאן שהניצחון לא הביא לפריצת משמעת או לחמדנות, אלא כל הרכוש נאסף כראוי כדי לחלקו אחר כך לפי הציווי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויקחו את כל השלל וגו'. מַגִּיד שֶׁהָיוּ כְשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַגֶּזֶּל לִשְׁלֹחַ יָד בַּבִּזָּה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר את כל השלל וגו', וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים" וְגוֹ' (שיר השירים ו׳:ו׳) - אַף אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁבָּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים:

שלל. הֵן מִטַּלְטְלִין שֶׁל מַלְבּוּשׁ וְתַכְשִׁיטִין:

בז. הוּא בִזַּת מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵינָם תַּכְשִׁיט:

מלקוח. אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְמָקוֹם שֶׁכָּתוּב שְׁבִי אֵצֶל מַלְקוֹחַ, שְׁבִי בָאָדָם וּמַלְקוֹחַ בַּבְּהֵמָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְסִיבוּ יָת כָּל עֲדָאָה וְיָת כָּל דְבַרְתָּא בֶּאֱנָשָׁא וּבִבְעִירָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח. שם כלל לאדם ולבהמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל