ישראל שרפו באש את כל ערי מדין במושבותיהם ואת כל ״טירותם״. רש״י מביא שני פירושים ל״טירותם״: מקום מושב הכומרים שלהם, יודעי חוקי עבודתם הזרה, או לשון מושב שרים, כדרך שאונקלוס מתרגם ״סרני פלשתים״. אבן עזרא מפרש ״טירותם״ ארמונות המלכים. לפי שני הפירושים מדובר במקומות המרכזיים והחשובים של מדין - בין מרכזי הפולחן ובין מושבי השלטון - שנשרפו כדי לעקור את יסודות האומה שהחטיאה את ישראל. שריפת הערים משלימה את הכרעת מדין: לא רק אנשיה הוכו, אלא גם המבנים שבהם התרכזו כוחה הדתי והמדיני עלו באש.