בְּמִדְבַּר ג׳ · מ״א

וּתְקָרֵב יָת לֵוָאֵי קֳדָמַי אֲנָא יְיָ חֲלַף כָּל בּוּכְרָא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָת בְּעִירָא דְלֵוָאֵי חֲלַף כָּל בּוּכְרָא בִּבְעִירָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל

ואת בהמת הלוים. שלא יפסידו הלוים ובכור כל בהמה גם הוא לשם:

וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּפִדְיוֹן שֶׁהֵם פִּטְרֵי חֲמוֹרִים, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ג:י״ג) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, וְדַוְקָא פֶּטֶר חֲמוֹר אֲבָל בְּכוֹרוֹת הַטְּהוֹרוֹת לֹא, כִּי הַתְּמִימִין אֵינָם בְּנֵי פִדְיוֹן, וּבַעֲלֵי מוּמִין מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי מוּמִין רֶגַע אֶחָד בִּרְשׁוּת [הַבְּעָלִים], (הַבְּכוֹר) זָכָה בּוֹ וַהֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כְּחֻלִּין וּמַה מָקוֹם לְפִדְיוֹן.