וַיָּ֣מׇת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ {פ}

על פני אהרן. בְּחַיָּיו:

וּמִית נָדָב וַאֲבִיהוּא קֳדָם יְיָ בְּקָרוֹבֵיהוֹן אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ בְּמַדְבְּרָא דְסִינַי וּבְנִין לָא הֲווֹ לְהוֹן וְשַׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל אַפֵּי אַהֲרֹן אֲבוּהוֹן

על פני. פירשתיו:

עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם - בְּחַיָּיו, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ג׳:ד׳). וְאֵין הָעִנְיָן לְהַגִּיד שֶׁכִּהֲנוּ בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם, כִּי כָל אִישׁ מִבְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יְכַהֵן בְּחַיֵּי אָבִיו. רַק בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "הַכֹּהֲנִים הַמְּשׁוּחִים", שֶׁהָיוּ גַּם הֵם כְּכֹהֲנִים גְּדוֹלִים נִמְשָׁחִים כָּמוֹהוּ בְּחַיָּיו, וְלֹא יֵעָשֶׂה כֵּן לְדוֹרוֹת. וְהַנָּכוֹן כִּי "עַל פְּנֵי" יַחְזֹר עַל הָרָחוֹק, וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א כד ב): ״וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר״. וְטַעַם לִפְנֵי ה' שֶׁמֵּתוּ בְּנֵס שֶׁבָּא מֵאִתּוֹ, וְכֵן נֶאֱמַר בַּמְרַגְּלִים: ״בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'״ (במדבר י״ד:ל״ז):

ובנים לא היו להם רבי יעקב בר אבין בשם ר׳‎ אחא אמר אילו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ואיתמר שכל הקודם בנחלה קודם לכבוד ובלבד שיהא נוהג כמנהג אבותיו.

על פני אהרן אביהם במקום אביהם כמו על פני בן השנואה הבכור לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.