בְּמִדְבַּר ג׳ · א׳

וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃

במילים פשוטות

הפסוק פותח את פרשת שבט לוי בהזכרת תולדות אהרן ומשה ביום שדיבר ה׳ את משה בהר סיני. רש״י מבאר שאף שהכתוב מזכיר רק את בני אהרן, הם נקראים גם תולדות משה משום שלימדם תורה, ומכאן שכל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. אבן עזרא מוסיף הקשר: הכתוב מזכיר את היום שבו דיבר ה׳ עם משה בהר סיני בעלותו להתכפר על מעשה העגל, שאז נבחר שבט לוי, ומאותה שעה נצטווה משה על מעמד הלווים והקרבתם לעבודה. כך הפסוק מקשר בין בחירת שבט לוי לבין מעמד הר סיני ומכין את פרשת מינוי הלווים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואלה תולדת אהרן ומשה. וְאֵינוֹ מַזְכִּיר אֶלָּא בְנֵי אַהֲרֹן וְנִקְרְאוּ תוֹלְדוֹת מֹשֶׁה, לְפִי שֶׁלִּמְּדָן תּוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ (סנהדרין י"ט):

ביום דבר ה' את משה. נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַתּוֹלָדוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁלִּמְּדָן מַה שֶּׁלָּמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִלֵין תּוּלְדַת אַהֲרֹן וּמשֶׁה בְּיוֹמָא דְמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה בְּטוּרָא דְסִינָי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואלה תולדות אהרן ומשה. הטעם שלא הולידו בניהם ולא הוסיפו בקרוב מעשרה חדשים כאשר דבר ה' עם משה בהר סיני בעלותו להתכפר על מעשה העגל אז נבחר שבט לוי ואמר השם למשה הקרב את מטה לוי גם פרשת ואני הנה לקחתי וכאשר הוקם המשכן אמר השם פקוד את בני לוי והשכינה במשכן על כן כתב במדבר סיני והנה היו תולדות אהרן ומשה במדבר סיני כאשר היו בהר סיני רק חסרו שני בני אהרן על כן אמרתי כי הלוים לא נתנו כפר נפשם כי כן כתוב לכל העובר על הפקודים ויש אומרים כי לא פקדם משה טרם עשות המשכן רק ידע פקודיהם בדרך נבואה והכתוב יכחישם והוא כי תשא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ' - וְאֵינוֹ מוֹנֶה אֶלָּא בְּנֵי אַהֲרֹן, וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת מֹשֶׁה לְפִי שֶׁלִּמְּדָן תּוֹרָה, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד חֲבֵרוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ. בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶת מֹשֶׁה נַעֲשׂוּ אֵלּוּ תּוֹלָדוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁלִּמְּדָן מַה שֶׁלָּמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר ג׳:א׳). וְאֵין "בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי" אֶלָּא לוֹמַר שֶׁהָיוּ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתָם בְּיוֹם שֶׁדִּבֶּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי, וְאָמַר כִּי מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וְאֵין לָהֶם הַיּוֹם תּוֹלָדוֹת רַק אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְהִזְכִּיר זֶה לוֹמַר כִּי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי נִבְחֲרוּ אֵלֶּה לְמָשְׁחָה אוֹתָם וְלִהְיוֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם, וּשְׁאָר הַשֵּׁבֶט לֹא נִצְטַוָּה בִּבְחִירָתוֹ עַד עַתָּה. וְטַעַם הִזְכִּיר "תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה" בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִים מִסְפַּר כָּל יִשְׂרָאֵל לְתוֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם וְרָצָה לְהַזְכִּיר תּוֹלְדוֹת שֵׁבֶט לֵוִי, הִתְחִיל בְּרָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט הַהוּא. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי טַעַם "תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה" לוֹמַר שֶׁהָיוּ בְּנֵי אַהֲרֹן כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים נִבְדָּלִים מִן הַשֵּׁבֶט לִהְיוֹתָם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְתוֹלְדוֹת מֹשֶׁה מִשְׁפַּחַת הָעַמְרָמִי אֲשֶׁר יַזְכִּיר לְמַטָּה (במדבר ג׳:כ״ז), כִּי אֵין בָּעַמְרָמִי זוּלָתִי בְּנֵי מֹשֶׁה נִמְנִים בַּלְוִיִּם. וְזֶה כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (דברי הימים א כג יג יד) "בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי". וְהַדְּרָשׁ סְמָכוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי מֹשֶׁה" כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּבְנֵי אַהֲרֹן, לִרְמוֹז כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן גַּם הֵם תּוֹלָדוֹת לְמֹשֶׁה מִפְּנֵי שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה תְּפָרֵשׁ וְתִרְמֹז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואלה תולדות אהרן ומשה - תחלה מנה תולדות ישראל ואח"כ תולדות הכהנים ואח"כ תולדות הלוים. ועתה מונה תולדות אהרן ותולדות משה לפנינו עם הלוים, דכתיב: ולקהת משפחת העמרמי - זהו משה (ואהרן ובניו אשר יקראו על שבט הלוי, כי לא היה לעמרם בנים רק משה ואהרן: ויבדל אהרן להקדישו - ומשה ובניו יקראו על שבט הלוי.

ביום דבר ה' את משה בהר סיני - שזהו קודם שהוקם המשכן אז היו ד', אבל בשנה שניה שהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כי אלעזר ואיתמר כמו שפירשתי למעלה בתחלת הפרשה, שכל מקום שנאמר: בהר סיני - זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא: במדבר סיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה. בעת שהבדיל את שבט הלוי קצתם לשאת וקצתם לשרתו ולברך בשמו. בכללם היו אז נדב ואביהוא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ביום דבר ה׳‎ אל משה בהר סיני כל זמן שהקב״‎ה נדבר עם משה בהר סיני היו נדב ואביהוא קיימים אבל מתו במדבר באהל מועד שהיה במדבר סיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה לִמְּדָם תּוֹרָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם וְנַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתָיו בְּיוֹם שֶׁדִּבֵּר ה׳ אִתּוֹ בְּהַר סִינַי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדוֹתָיו כִּי לְכֻלָּם לִמֵּד תּוֹרָה. וְעוֹד לָמָּה חָזַר ״וְאָמַר אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן״ וְלֹא הִזְכִּיר אֶת מֹשֶׁה. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט כ): ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ״, וְאֵין הַשְׁמָדָה אֶלָּא כִּלְיוֹן בָּנִים כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת עֵקֶב (ט כ) וְהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה לְחֶצְיָן, נִמְצָא שֶׁאוֹתָן שְׁנֵי בָּנִים שֶׁהִצִּיל מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם וְנַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתָיו בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי ״לֶךְ רֵד״ וְגוֹ׳ (שמות לב ז), וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם בָּהָר וְנֶעְתַּר לוֹ ה׳ שָׁם עַל הָהָר. וּכְשֶׁאָמַר ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ הִזְכִּיר מֹשֶׁה בַּעֲבוּר אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁהִצִּיל מִן הַמִּיתָה. וּמַה שֶּׁאָמַר אַחַר כָּךְ: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְלֹא הִזְכִּיר מֹשֶׁה, אָמַר כְּלַפֵּי נָדָב וַאֲבִיהוּא, כִּי אוֹתָם לֹא הִצִּיל מִן הַמִּיתָה. וּבָזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהִשָּׁאֲרוּת אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם״, וְאִיתָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁמֵּתוּ בַּעֲוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם בָּנִים (יבמות סד), כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ פָּרָשַׁת שְׁמִינִי (י יא) שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה כָּךְ הַמִּדָּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. וְרוֹצֶה לוֹמַר לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּין עַד דּוֹר שֵׁנִי וְלִפְעָמִים עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי אוֹ רְבִיעִי, וְאִלּוּ הָיָה לָהֶם בָּנִים אָז לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְתִּין עוֹד דּוֹר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אַךְ מֵאַחַר שֶׁבָּנִים לֹא הָיוּ לָהֶם הָיָה הָעִנְיָן מֻכְרָח לִפְקֹד הֶעָוֹן עֲלֵיהֶם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. וְלֹא מָנָה אֶלָּא תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן, לוֹמַר כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן יֵחָשְׁבוּ עַל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וְחָיוּ, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ לְהַצִּיל אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

וְאָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳, לוֹמַר זְמַן שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְכָלַל עוֹד בָּזֶה סִבַּת קַבָּלַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא לְצַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְנַעֲשָׂה צִיר נֶאֱמָן לַה׳ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל