וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכֹ֣ר ׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃

הפסוק מונה את שמות בני אהרן: הבכור נדב, ואביהוא, אלעזר ואיתמר. לפי פשט הכתוב זו רשימת ארבעת בניו של אהרן, לפי סדר לידתם, ונדב מצוין כבכור. ארבעה אלה הם הכהנים שנבחרו לשרת במשכן. התורה פותחת בהזכרת שמותם כהקדמה למה שיסופר בהמשך על גורלם ועל המשך הכהונה בידי אלעזר ואיתמר. אין בפסוק זה פרשנות נוספת מעבר למסירת השמות, והוא חלק ממסגרת הצגת משפחת הכהונה, המקדימה את פרשת מינוי הלווים לשרת את הכהנים. הזכרת בני אהרן כאן קושרת בין הכהונה שבידי אהרן ובניו לבין תפקידם המרכזי בעבודת הקודש.