אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּתְקָרְבוּן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ לְאִתְקַבָּלָא בְרַעֲוָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁבְעָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן
מקור: ספריא · נחלת הכלל
בְּמִדְבַּר כ״ט · ח׳
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהֹוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃
במילים פשוטות
הפסוק מפרט את עולת מוסף יום הכיפורים: פר בן בקר אחד, איל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימים. אונקלוס מתרגם כפשוטו את פירוט הקורבנות. אבן עזרא מבאר ש״פר בן בקר אחד״ הוא של ציבור, וכן ״איל אחד״, ואינם הפר של הכהן הגדול והאיל שלו. הוא מדייק שהאיל הנזכר בפרשת אחרי מות, שנלקח מן העם, אינו זה, ומביא ראיה מכך שיש תוספת שבעת כבשים ושעיר חטאת נוסף. הפסוק קובע את מוסף העולה של יום הכיפורים, קורבן ציבור הדומה במבנהו למוסף ראש השנה. אבן עזרא מבחין בין קורבנות המוסף שבפרשה זו לבין קורבנות עבודת הכהן הגדול המפורטים בפרשת אחרי מות, ומדגיש שהם קורבנות נפרדים. כך מוגדר מוסף יום הכיפורים - עולת ציבור של פר, איל ושבעה כבשים - כחלק מעבודת היום הכללית, לצד עבודת הכהן הגדול המיוחדת בבית קודש הקודשים, שאינה נכללת בפרשה זו.
מבוסס על אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12פר בן בקר אחד. של צבור וכן איל אחד ואינם פר כהן גדול והאיל שלו ולפי דעתי כי האיל הנזכר בפרשת אחרי מות שלקח מן העם איננו זה כי על אילו ואיל העם נאמר ועשה את עולתו ואת עולת העם והעד שיש תוספת שבעת כבשים גם זה שעיר עזים אחד לחטאת איננו משעיר הגורלות על כן כתוב מלבד חטאת הכפורים הנכתבת בפרשת אחרי מות:
מקור: ספריא · נחלת הכלל