הכתוב מדגיש שזו עולת תמיד העשויה בהר סיני, לריח ניחוח, אישה לה'. רש״י מבאר ש״העשויה בהר סיני״ פירושו כאותן שנעשו בימי המילואים. בפירוש נוסף מבאר שהוקשה עולת התמיד לעולת הר סיני, אותה שנתקרבה לפני מתן תורה, שכתוב בה ״וישם באגנות״, ללמד על טעונת יסוד. אבן עזרא מבאר ש״העשויה בהר סיני״ פירושו כאשר עשיתם בהר סיני, וזו ראיה שלא העלו עולות במדבר אחר נסעם מסיני. הפסוק מקשר את עולת התמיד אל העולה שהוקרבה בהר סיני. הביאורים מלמדים על מקורה הקדום של עבודה זו, שנקבעה כבר במעמד הר סיני ובימי המילואים. ההשוואה להר סיני מבליטה את קדושתה ואת שורשה ההיסטורי של עולת התמיד, כעבודה שמלווה את ישראל מראשית הברית עם ה'.
