רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כאלה תעשו ליום. שֶׁלֹּא יִהְיוּ פוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין כְּפָרֵי הֶחָג (ספרי):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization
בְּמִדְבַּר כ״ח · כ״ד
כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָ֑ה עַל־עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ה' קובע: כאלה תעשו ליום שבעת ימים, לחם אישה ריח ניחוח לה', על עולת התמיד ייעשה ונסכו. רש״י מבאר ש״כאלה תעשו ליום״ מלמד שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג, אלא כל שבעת הימים שווים. חזקוני מבאר שכאן לא הזכיר אלא הקורבנות הבאים על היום, ו״ונסכו״ מוסב על לחם האישה. הפסוק קובע שמוסף חג המצות זהה בכל שבעת ימי החג, ללא שינוי. הביאור מבליט את ההבדל בין חג המצות לחג הסוכות: בפסח מספר הקורבנות קבוע בכל הימים, ואילו בסוכות פרי החג פוחתים והולכים מיום ליום. כך מלמד הפסוק על אחידות מוסף חג המצות לאורך כל שבעת הימים. ההדגשה שהקורבנות באים על עולת התמיד חוזרת ומבליטה שהמוסף מתווסף על העבודה הקבועה, כשכל יום מימי החג נושא את אותו מוסף בדיוק.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2כְּאִלֵין תַּעַבְדוּן לְיוֹמָא שַׁבְעָא יוֹמִין לְחֵם קוּרְבַּן דְמִתְקַבֵּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ עַל עֲלָתָא תְדִירָא יִתְעֲבֵיד וִנִסִכֵּיהּ
Onkelos Numbers
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13כאלה תעשו ליום שבעת ימים למעלה בתורת כהנים בפרשת אמור דמשתעי בעניני הארץ כמו שפי׳ להלן מזכיר הרגלים והתבואות הרגילות לבא בהן לפיכך הזכיר הקרבנות הבאות בגלל העומר ושתי הלחם אבל כאן לא הזכיר רק הקרבנות הבאים על היום.
ונסכו קאי אלחם אשה דסליק מיניה והוא נסכי יין ונסכי מנחה.
Chizkuni