עִשָּׂר֤וֹן עִשָּׂרוֹן֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

ה' משלים את מנחת מוסף החג: עישרון עישרון תעשה לכבש האחד, לשבעת הכבשים. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, עישרון עישרון תעשה לכל אחד משבעת הכבשים. הפסוק קובע את מנחת הכבשים במוסף חג המצות: עישרון סולת אחד לכל אחד משבעת הכבשים. כך מושלם מערך המנחות של מוסף החג, כאשר לפר שלושה עשרונים, לאיל שני עשרונים ולכל כבש עישרון אחד. הדיוק בשיעורי המנחה לכל בהמה, לפי גודלה, ממשיך את הדגם הקבוע של קורבנות המוסף. שיטתיות זו של התאמת מנחת הסולת לגודל הבהמה חוזרת בכל המוספים, ומבטאת את הסדר וההרמוניה שבעבודת הקורבנות. כל בהמה, בהתאם לגודלה, מלווה בשיעור סולת מדויק, כך שהקורבן שלם וכולל בשר, דגן ושמן במידה הראויה.