רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11זאת עלת חדש בחדשו. שֶׁאִם עָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ וְשׁוּב אֵין לוֹ תַשְׁלוּמִין:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization
בְּמִדְבַּר כ״ח · י״ד
וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחׇדְשׁ֔וֹ לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ה' מפרט את נסכי מוסף ראש חודש: חצי ההין לפר, שלישית ההין לאיל, רביעית ההין לכבש יין, וקובע שזו עולת חודש בחודשו לחודשי השנה. רש״י מבאר ש״זאת עלת חדש בחדשו״ מלמד שאם עבר יומו בטל קורבנו ושוב אין לו תשלומין. אבן עזרא מבאר ש״בחדשו״ הוא כמו ״שבת בשבתו״. הפסוק משלים את מוסף ראש חודש בפירוט נסכי היין, שאף הם משתנים לפי גודל הבהמה. הביאור חוזר על העיקרון שאם עבר זמן המוסף ולא הוקרב, אין לו תשלומין. שיעורי הנסך שונים לכל בהמה: חצי הין לפר, שליש לאיל ורביע לכבש, בהתאמה לגודלן. כך נחתם מוסף ראש חודש, המבטא את קדושת התחדשות החודש. הקביעה ״לחודשי השנה״ מלמדת שמוסף זה נוהג בכל חודש וחודש לאורך השנה, כעבודה קבועה המציינת את מחזור הזמן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְנִסְכֵּיהוֹן פַּלְגוּת הִינָא יְהֵי לְתוֹרָא וְתַלְתּוּת הִינָא לְדִכְרָא וְרַבְעוּת הִינָא לְאִמְרָא חַמְרָא דָא עֲלַת רֵישׁ יַרְחָא בְּאִתְחַדָתוּתֵיהּ כֵּן לְכָל רֵישֵׁי יַרְחֵי שַׁתָּא
Onkelos Numbers
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12בחדשו. כמו שבת בשבתו ולא יתכן בו על דרך הפשט פי' אחר כי אין בפסוק זכר לירח ועוד כי לא מצאנו זאת המלה כי אם מהבנין הכבד הדגוש והנה הדל"ת רפה:
On Your Way
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13בחדשו בהתחדשו בשעת החדוש צריך להקריב קרבן כזה לכל חדשי השנה.
Chizkuni