רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לשארו הקרב אליו ממשפחתו. וְאֵין מִשְׁפָּחָה קְרוּיָה אֶלָּא מִצַּד הָאָב (שם ק"ט):
מקור: ספריא · נחלת הכלל
לשארו הקרב אליו ממשפחתו. וְאֵין מִשְׁפָּחָה קְרוּיָה אֶלָּא מִצַּד הָאָב (שם ק"ט):
וְאִם לֵית אַחִין לַאֲבוּהִי וְתִתְּנוּן יָת אַחֲסַנְתֵּיהּ לְקָרִיבֵיהּ דְקָרֵיבּ לֵיהּ מִזַרְעִיתֵיהּ וְיֵרַת יָתַהּ וּתְהֵי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִגְזֵירַת דִין כְּמָא דִי פַקִיד יְיָ יָת משֶׁה
לשארו הקרוב אליו. מכל המשפחה:
וירש אותה. הנחלה וכבר פירשתי דרך חז"ל בפסוק לעם נכרי. ולדעת הנחלו' אם יירש האב או האם את הבן ומה שתירש אשתו צריכים אנחנו לקבלה:
וְטַעַם וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט - שֶׁיִּהְיֶה הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה לְדוֹרוֹת, לֹא בְּנַחֲלַת הָאָרֶץ עַתָּה בִּלְבָד:
וְטַעַם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה - כְּמוֹ ״כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״, אֲבָל בָּא כְּדֶרֶךְ ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ (במדבר י״ט:ב׳), וְכֵן רַבִּים: