בְּמִדְבַּר כ״ו · נ״ז

וְאִלֵין מִנְיָנֵי לֵוָאֵי לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְגֵרְשׁוֹן זַרְעִית גֵרְשׁוֹן לִּקְהָת זַרְעִית קְהָת לִמְרָרִי זַרְעִית מְרָרִי

לגרשון. החל מהבכור והזכיר בנו שהוא לבני ולא הזכיר שמעי ויתכן שלא היו לו בנים או היו לו ומתו בלא בנים. ואחר כן הזכיר החברוני שהוא בן קהת ולא הזכיר עוזיאל ואחר כן בני מררי ושב להזכיר בני יצהר ואחר כן בני עמרם ואיחר אותם בעבור שיבאר מה שאירע לבני בן עמרם:

וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי - לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יִמְנֶה בְּנֵי לֵוִי, וּמַה תּוֹעֶלֶת עַתָּה בְּמִנְיָנָם. אוּלַי לְאֵלֶּה נִתְּנוּ הֶעָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתָּם, לֹא לַנּוֹלָדִים אַחֲרֵי כֵן. אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם לְכָבוֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ פָּחוּת שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ עָלָיו לִמְנוֹתוֹ כִּשְׁאָר הָעָם. וְהִזְכִּיר עַמְרָם וְאִשְׁתּוֹ כִּי בְּנֵי לֵוִי יִמָּנוּ לִשְׁנַיִם, לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וְרָאוּי לִפְקֹד אַהֲרֹן וּבָנָיו לְעַצְמָן:

ואלה פקודי הלוי לחלוק להם כשאר המ״‎ח עיר כמו שמפרש בפרשת מסעי.