עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
על פי הגורל. הַגּוֹרָל הָיָה מְדַבֵּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, מַגִּיד שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ {לְכָךְ נֶאֱמַר (יהושע י"ט) "עַל פִּי ה'"}:
עַל פּוּם עַדְבָא תִּתְפְּלֵיג אַחֲסַנְתְּהוֹן בֵּין סַגִיאֵי לִזְעֵירֵי
על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט. לפקודים:
על פי הגורל לאחר שחלקו לי״ב תחומין.
תחלק נחלתו שלכל שבט ושבט על פי הגורל לפי סכום ראשי משפחות שבו כגון ד׳ לראובן ה׳ לשמעון וכן כולם.
בין רב למעט כיצד ד׳ משפחות לראובן השתיים מרובות והשתיים מועטות אחת מהמרובות ארצו תחלק לג׳ חלקים ע״י גורלות ופתקין ב׳ חלקים לב׳ משפחות מרובות וחלק שליש יחזור ויחלוק לשנים לשתי משפחות מועטות וכן כל שאר השבטים עד שיתחלקו כל החלקים על פי הגורל כל הנ״ז חלקים לנ״ז משפחות, בין רב למעט הלמ״ד נקודה בחיר״ק.
בֵּין רַב לִמְעָט. בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (דף קכב.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלוּג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב לִמְעָט״. וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר וְכוּ׳, וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּכֶסֶף שֶׁנֶּאֱמַר ״בֵּין רַב לִמְעָט״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: סְאָה בִּיהוּדָה שָׁוֶה חָמֵשׁ סְאָה בַּגָּלִיל, עַד כָּאן. וְכָתַב רַשְׁבַּ״ם שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳, שֶׁיִּקַּח כָּל שֵׁבֶט מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגּוֹרָל, בֵּין שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ חֵלֶק מְרוּבֶּה כְּגוֹן שֵׁבֶט שֶׁהָיָה לוֹ אֲנָשִׁים מְעַט, בֵּין שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק מוּעָט כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ אֲנָשִׁים מְרוּבִּים וְכוּ׳, דְּכָל הַשְּׁבָטִים חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, לָמָּה מְפַשֵּׁט מֵהַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ הֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בַּבְּרַיְתָא שֶׁמֵּבִיא מְפָרְשׁוֹ לְקָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְרָחוֹק מִמֶּנָּה, קָרוֹב קוֹרֵיהוּ רַב, רָחוֹק מְעַט, לְפִי שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר.
וְעוֹד נִרְאִים דִּבְרֵי הַשַּׁ״ס סוֹתְרִים סוֹפָם לִתְחִלָּתָם, כִּי מֵאָמְרוֹ ״תָּא שְׁמַע בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, וּמֵאָמְרוֹ ״וְעוֹד תַּנְיָא״ לֹא מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁהֲרֵי מְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ לְרִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם. וּמִכֹּחַ זֶה מֻכְרָחִים אָנוּ לוֹמַר דְּסוֹבֵר הַתַּלְמוּד כִּי תַּנָּא דַּעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים בְּהַשְׁוָאָה, וְלָזֶה הֵעִיר הַשַּׁ״ס בְּמַאֲמַר ״תָּא שְׁמַע ׳בֵּין רַב לִמְעָט׳״ לוֹמַר דְּסוֹבֵר כְּדִבְרֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה. וְאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ צוֹדְקִים, שֶׁהֲרֵי אִם נְפָרֵשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ בֵּין שֵׁבֶט שֶׁנּוֹטֵל רַב לְנוֹטֵל מְעַט לְשִׁעוּר אֲנָשָׁיו, מִנַּיִן לָנוּ לוֹמַר רִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ אִם נְפָרֵשׁ לְרִחוּק מָקוֹם וְכוּ׳ מִנַּיִן לוֹמַר שֶׁנֶּחְלְקָה וְכוּ׳?
וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנֶּחְלְקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, אִם כֵּן נַעֲמִיד מַחְלֹקֶת רַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בַּחֲלֻקַּת כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְמָר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְמָר לְבָאֵי הָאָרֶץ. כְּפִי זֶה מַה מַקְשָׁה הַגְּמָרָא (בבא בתרא קיח.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב (יהושע יז:יד) ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַאי קָא צָוְוחֵי? כּוּלְהוּ שָׁקוּל לִטְפָלִים, עַד כָּאן. אֵין אֲנִי רוֹאֶה קֻשְׁיָא, כֵּיוָן שֶׁלְּכָל הַסְּבָרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי יוֹסֵף בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁבָטִים, וְטַעֲנַת בְּנֵי יוֹסֵף הוּא שֶׁהֵם רַבִּים מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַחְלֹקְתָּם הִיא בְּחִלּוּק הַשֵּׁבֶט עַצְמוֹ. אֶלָּא וַדַּאי דְּבֵין לְרַבִּי יוֹנָתָן בֵּין לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה לֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ בְּהַשְׁוָאָה לַשְּׁבָטִים, וְאֵין לְהַעֲמִיד תַּנָּא דִּבְרַיְתָא הֵפֶךְ שְׁנֵיהֶם. וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, יוֹתֵר הָיָה לוֹ לִצְעֹק שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁהֲרֵי כְּפִי מִסְפַּר בָּאֵי הָאָרֶץ יֵשׁ בְּמִסְפַּר יְהוּדָה שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִסְפַּר מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יַחַד שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמָאתַיִם, נִמְצָא שֶׁאֵין יְתֵרִים שְׁנֵיהֶם מִיהוּדָה אֶלָּא שְׁמוֹנָה אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת, וְנָטְלוּ בְּכִפְלַיִם, שֶׁהֲרֵי הֵם נָטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וִיהוּדָה חֵלֶק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לְבַד מִלֵּוִי שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ.
אֶלָּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעַת הַגְּמָרָא לוֹמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה כְּדִבְרֵי רַשְׁבָּ״ם, וּפֵרוּשׁ דְּבָרָיו שֶׁאָמַר תָּא שְׁמַע בֵּין רַב לִמְעָט - מִמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב מוֹכִיחַ שֶׁהַחִלּוּק הָיָה לַשְּׁבָטִים, מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר בַּגּוֹרָל ״בֵּין רַב לִמְעָט״, הֲרֵי שֶׁהַחֲלוּקָּה שֶׁהָיְתָה עַל פִּי הַגּוֹרָל הָיָה בּוֹ חֵלֶק רַב וְחֵלֶק מוּעָט. וְאִם תֹּאמַר לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי לֹא יֻצְדַּק לֵאָמֵר ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וּפֵרוּשׁ רַב וּמְעָט הוּא בֵּין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו הַרְבֵּה וּבֵין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו מוּעָט - הַכֹּל יִהְיֶה עַל פִּי הַגּוֹרָל לְעִנְיַן הַמָּקוֹם שֶׁיִּטְלוּ בּוֹ חֶלְקֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ - יִרְצֶה לְהָבִיא הַדָּבָר בְּיוֹתֵר בֵּאוּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְבַעַל הַדִּין לַחְלֹק וְלוֹמַר שֶׁאֵין לְהוֹכִיחַ מִפָּסוּק ״בֵּין רַב לִמְעָט״ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם לְמִשְׁפָּחוֹת אוֹ לִשְׁבָטִים. לָזֶה אָמַר״ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ נִתְחַלְּקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי פֵּרוּשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ לְכָל הַסְּבָרוֹת אֵין נִשְׁמָע מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלְקוּ הַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, וְלֹא חָלְקוּ אֶלָּא כְּפִי שִׁעוּר הַפְּקוּדִים, וּכְדִבְרֵי תַּנָּא שֶׁל סִפְרֵי שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָסוּק ״אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו״.
