אַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃

לשמות מטות אבתם. אֵלּוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם; שִׁנָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זוֹ מִכָּל הַנְּחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַנְּחָלוֹת הַחַיִּים יוֹרְשִׁים אֶת הַמֵּתִים וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים אֶת הַחַיִּים, כֵּיצַד? שְׁנֵי אַחִים מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּנִים בְּבָאֵי הָאָרֶץ, לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁלֹשָׁה, הָאֶחָד נָטַל חֵלֶק אֶחָד וְהַשְּׁלֹשָׁה נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ, חָזְרָה נַחֲלָתָן אֵצֶל אֲבִי אֲבִיהֶן וְחָלְקוּ הַכֹּל בְּשָׁוֶה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לשמות מטות אבתם ינחלו - שֶׁאַחַר שֶׁנָּטְלוּ הַבָּנִים, חִלְּקוּהָ לְפִי הָאָבוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְאִלּוּ מִתְּחִלָּה חִלְּקוּהָ לְמִנְיַן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לֹא הָיוּ נוֹטְלִין אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה אֶלָּא שְׁנֵי חֲלָקִים, עַכְשָׁו נָטְלוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים (ספרי; בבא בתרא קי"ז):

אך בגורל. יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" (שופטים א'), וְאוֹמֵר (יהושע י"ט) "עַל פִּי ה' נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל" (ספרי):

מטות אבתם. יָצְאוּ גֵרִים וַעֲבָדִים:

בְּרַם בְּעַדְבָא תִּתְפְּלֵיג יַת אַרְעָא לִשְׁמָהָן שִׁבְטֵי אֲבָהָתְהוֹן יַחְסְנוּן

יחלק את הארץ. הטעם כי בגורל יחלק הארץ למטות:

אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת יִנְחֲלוּ אוֹתָם. וְחָזַר וְאָמַר: ״עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ״ שֶׁל מַטֶּה "בֵּין רַב לִמְעָט", כִּי גַּם בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת יַטִּילוּ גּוֹרָל, וְיִהְיֶה חֵלֶק הַחֲנוֹכִי בָּרוּחַ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַעֲלֶה לוֹ הַגּוֹרָל, וְחֵלֶק הַפַּלֻּאִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יַעֲלֶה לוֹ הַגּוֹרָל, אַךְ נַרְבֶּה לָרַב וְנַמְעִיט לַמּוּעָט בַּמִּשְׁפָּחוֹת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵדֶר אֵלֶּה מַסְעֵי: ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה, לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ״ (במדבר ל״ג:נ״ד). הִנֵּה בֵּאֵר שֶׁתִּהְיֶה הַנַּחֲלָה לַמִּשְׁפָּחוֹת בְּגוֹרָל אֶל הָרוּחַ אֲשֶׁר יִפּוֹל לוֹ הַגּוֹרָל, שָׁם נַרְבֶּה לָרַב וְנַמְעִיט לַמְעַט בַּמִּשְׁפָּחוֹת. וְאָמַר שֶׁתִּהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבוֹתָם, כְּלוֹמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַטּוֹת. וּמַה שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:נ״ה): ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם" - אֵלּוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם - אֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁאֵין "מַטּוֹת" רַק שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״ו:ט׳), וְכֵן ״אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכָל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״א:ד׳), וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים (לעיל יג ב-טו), וְכֵן בְּכָל מָקוֹם. וְשֵׁם שֵׁבֶט וּמַטֶּה אֶחָד הוּא. אֲבָל מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ב״ב קיז): רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ" - מִדְרָשׁ מֵרִבּוּי הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה דַּי שֶׁיֹּאמַר ״אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת הַמַּטּוֹת״, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר "אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ", דָּרְשׁוּ שֶׁהָאָבוֹת - וְהֵם הַנִּזְכָּרִים בְּמִצְרַיִם ״אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם״ (שמות ו יד) - הֵם נוֹחֲלִים אֶת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם תָּבֹא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר תֵּחָלֵק לָהֶם:

אך יצאו יהושע וכלב שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'.

אך בגורל יחלק את הארץ [ לשון זכר נופל על לשון נקבה]. אך קודם שתחלק את הארץ לחמשים ושבע חלקים חלקוה בגורל לשמות מטות אבותיו של כל ראש משפחה כיצד יחלקוה בשנים עשר תחומין כנגד י״‎ב שבטים וכותב שמות הי״‎ב תחומין כנגד הי״‎ב שבטים וכותב שמות הי״‎ב תחומין בשנים עשר פתקים ונתנה בקלפי אחד ושמות י״‎ב שבטים בי״‎ב פתקין בקלפי אחד והממונה טורף בקלפי של תחומין ובקלפי של שבטים ומעלה בידו אחת פתק שבט פלוני ובידו אחרת פתק תחום פלוני וזוכה כל שבט בתחום העולה לו וכן כולם ולפי רוב שבט ומיעוט שבט יקרבו וירחיקו מצר תחום שבט פלוני מחברו לתת לכל אחד כפי הראוי לו כדכתיב לעיל לרב תרבו נחלתו וגו׳‎ ואם יחלקו את הארץ מתחלה בגורל נ״‎ז חלקים לנ״‎ז ראשי משפחות ואח״‎כ בי״‎ב חלקים לי״‎ב שבטים זה ימצא חלקו בשבט שאינו שלו וזה חלקו בשבט שאינו שלו וכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו וכתיב איש מנחלת מטה אבותיו ידבקו בני ישראל.

לשמות מטות אבתם יצאו גרים ועבדים.

לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בָּא הַכָּתוּב לִשְׁלֹל פַּשְׁטִיּוּת הַנִּשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״לְאֵלֶּה״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה הִיא עַל הַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, אֶלָּא פֵּרוּשׁ ״כְּאֵלֶּה״ שֶׁהֵם בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן מְפָרֵשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחָלְקוּ לְהַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, חָזְרוּ הֵם וְהוֹרִישׁוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחָזְרוּ וִירָשׁוּם, כְּאָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּיּוֹצֵא בָזֶה אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ, זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שָׁלֹשׁ סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֲבִיהֶם וְיָרְשׁוּ הַמֵּתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחָלְקוּ בְּשָׁוֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ יִנְחָלוּ, שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר לַנּוֹחֲלִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַטְבֵּעַ הַדִּבּוּר עַד עַתָּה, כְּאָמְרוֹ תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ״, וְכֵן אָמְרוֹ תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְכוּ׳, וְכֵן אָמְרוֹ יֻתַּן נַחֲלָתוֹ וְלֹא אָמַר ״יִקַּח נַחֲלָתוֹ״, יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ הָאָרֶץ״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה הָיָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּהַנְחִיל אוֹתָם, וּמַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת וְגוֹ׳ יִנְחָלוּ״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַנּוֹחֲלִים אַחַר שֶׁהִגִּיעָתָם הַנַּחֲלָה, יִנְחָלוּהָ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּאִלּוּ נָחֲלוּ אוֹתָהּ אֲבוֹתֵיהֶם מֵהֶם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים אוֹתָהּ מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִנְחָלוּ כִּי לֹא הִזְכִּיר נוֹשֵׂא הַמַּנְחִיל לְהַלְבִּישׁ הַדָּבָר בּוֹ.