לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃

המניין ממשיך במשפחות נפתלי: ליצר משפחת היצרי, לשלם משפחת השלמי. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, ליצר זרעית יצר ולשלם זרעית שלם. הפסוק משלים את ארבע המשפחות של שבט נפתלי: יחצאל, גוני, יצר ושלם, על שם ארבעת בני נפתלי שירדו למצרים. המבנה החוזר של הזכרת ראש בית האב ומשפחתו נמשך בעקביות עד סוף המניין השבטי. שמות אלה תואמים את רשימת יורדי מצרים, ומדגימים שוב את הכלל שהמשפחות נקראות על שם בני יעקב שירדו למצרים. הפסוק חותם את פירוט משפחות נפתלי, ומכין את הסיכום המספרי של השבט בפסוק הבא, שהוא השבט האחרון הנמנה לפני הסיכום הכולל של כל בני ישראל בני עשרים שנה ומעלה.