בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃

הכתוב עובר למנות את בני נפתלי למשפחותם: ליחצאל משפחת היחצאלי, לגוני משפחת הגוני. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, בני נפתלי לזרעיתם ליחצאל זרעית יחצאל ולגוני זרעית גוני. הפסוק פותח את מניין שבט נפתלי, האחרון מבין השבטים הנמנים. משפחותיו נקראות על שם בניו יחצאל, גוני, יצר ושלם. המבנה החוזר של הזכרת ראש בית האב ואחריו שם המשפחה נמשך גם כאן. שבט נפתלי חנה בדגל הצפון יחד עם דן ואשר. שמות בני נפתלי תואמים את הרשימה של יורדי מצרים, ומלמדים על ההמשכיות בין הדורות. הפסוק פותח את היחידה האחרונה במניין השבטי, לפני הסיכום הכולל של כל בני ישראל ולפני מניין שבט לוי הנפרד, שנמנה בפני עצמו.