וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם. דִּבְּרוּ עִמָּם עַל זֹאת שֶׁצִּוָּה הַמָּקוֹם לִמְנוֹתָם:
לאמר. אָמְרוּ לָהֶם צְרִיכִים אַתֶּם לִמָּנוֹת מבן עשרים שנה ומעלה:
וּמַלִיל משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא וַאֲמָרוּ לְמִמְנֵי יָתְהוֹן בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירִיחוֹ לְמֵימָר
וידבר משה ואלעזר הכהן. במקום אביו ויתכן שהוא היה פה למשה כמו אהרן:
אתם. כמו דברו לשלום:
וידבר משה ואלעזר הכהן אתם את דברי הקב״ה שאומר למנות את ישראל. ד״א אתם עמם, דוגמא וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעורייך.
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּמִצְוַת ה׳ כְּשֶׁאָמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳״ וְגוֹ׳? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כב:א) מָשָׁל לְרוֹעֶה וְכוּ׳, כִּי בִּהְיוֹתָם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ נִגְמְרָה שְׁמִירַת רוֹעֶה נֶאֱמָן וְהֶחְזִירָם בְּחֶשְׁבּוֹן. וְלָזֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, לְהָעִיר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהָיָה בָּהֶם הַמַּגֵּפָה בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן. וּלְטַעַם זֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה בְּמִצְוַת ה׳, כִּי דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ הַצֹּאן עַל יָדוֹ.
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״, אֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לְקַבְּלָם בַּמִּנְיָן, כִּי לִכְשֶׁיִּהְיוּ נִמְצָאִים חֲסֵרִים הַרְבֵּה אֵין לוֹ טַעֲנָה עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לִמְצִיאוּת הָרוֹעֶה, אֶלָּא הָיְתָה כַּוָּנַת ה׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁנִּכְנַס זְאֵב לְעֶדְרוֹ וְהָרַג בָּהֶם וְכוּ׳, וּמָצָא מֹשֶׁה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם. וְאָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר בְּמָקוֹם זֶה שֶׁאֵין לָהֶם לְמִי יֹאמְרוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם הַמְּכֻוָּן הָרָמוּז בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחְזִירָם בְּמִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלֹּא חָסְרוּ מִמִּנְיָנָם הָרִאשׁוֹן עַל יָדוֹ. אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא מוֹנֶה אוֹתָם עַל פִּי הַנֶּאֱמַר לוֹ מֵה׳ וְלֹא מִלִּבּוֹ לְבַד הוּא מוֹנֶה אוֹתָם:
