בְּמִדְבַּר כ״ו · י״ט

בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וּמִית עֵר וְאוֹנָן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן

בְּנֵי יְהוּדָה. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז מְאוֹרָעוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבָחַר לִרְמֹז בִּיהוּדָה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צח,ו) לָמָּה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם יְהוּדָה. אָמְרוֹ בְּנֵי יְהוּדָה הֵם הַתּוֹלָדוֹת יִתָּכְנוּ בְּשֵׁם בָּנִים כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוֹ עֵר וְאוֹנָן יִרְמֹז לְבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, עֵר כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ה:ב) ״אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר״, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ עֵר בְּהַשְׁגָּחָה גְּדוֹלָה עִמָּנוּ בַּבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ, אוֹנָן הוּא בַּיִת שֵׁנִי וּקְרָאוֹ אוֹנָן לְשׁוֹן אוֹנָאָה, לְפִי שֶׁהָיָה חָסֵר דְּבָרִים הָעִקָּרִים שֶׁל בַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ.

וְאָמְרוֹ וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן הוּא חֻרְבַּן הַבָּתִּים, כִּי סִלּוּק שְׁכִינָה מֵהֶם יִקָּרֵא מִיתָה, שֶׁפָּרְחָה הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וְנִשְׁאַר הַבַּיִת מֵת בַּעֲוֹנוֹת וּמָלֵא טֻמְאַת הַקְּלִפָּה הַנְּתוּנָה בּוֹ כַּיָּדוּעַ. גַּם תִּמְצָא שֶׁעָוֹן שֶׁבּוֹ מֵת עֵר הוּא הֶעָוֹן עַצְמוֹ שֶׁגָּרַם הַחֻרְבָּן, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סב:) שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְהוּא מַעֲשֵׂה עֵר, דִּכְתִיב (בראשית לח:ט) ״וְשִׁחֵת אַרְצָה״, וַעֲוֹן אוֹנָן הוּא עָוֹן שֶׁגָּרַם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהָיָה לָהֶם שִׂנְאַת חִנָּם (יומא ט:) וּכְמוֹ כֵן אוֹנָן דִּכְתִיב בּוֹ (שם) ״לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו״, גַּם לְשׁוֹן אוֹנָאָה שֶׁהָיוּ מְאַנִּים זֶה אֶת זֶה.

וְאָמְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רָשַׁם מָקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ כִּי הוּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְשָׁם מִיתָתוֹ שֶׁחָזַר לִיכָּנֵס בִּרְשׁוּת ס״מ הַנִּקְרָא כְּנַעַן. גַּם יִרְמֹז סִבָּה אַחַת כְּלָלִית, וְהִיא שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הוֹרִישׁוּ הַכְּנַעֲנִי וְנִשְׁאֲרוּ יוֹשְׁבִים בָּהּ, וְזֶה סִבֵּב לְהַטּוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר כַּיָּדוּעַ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״.

וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי יְהוּדָה יִרְמֹז לַצַּעַר הַבָּא לָהֶם אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וַוי הָיוּ בְּנֵי יְהוּדָה בַּגָּלוּת בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא טָעַם שְׁלִיטַת שׂוֹנֵא. וְתִמְצָא שֶׁבְּכָל הַשְּׁבָטִים לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב לָשׁוֹן זֶה שֶׁל ״וַיִּהְיוּ״ אֶלָּא כָּאן, וּבְבִנְיָמִין, כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם שָׁם.

וְאָמְרוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם, כִּי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוּדָה וַוי הָיוּ.

וְאָמְרוֹ לְשֵׁלָה נִתְכַּוֵּן לְמוֹשִׁיעַ וְרָב הַבָּא לִגְאוֹל מִגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַנִּקְרָא שֵׁלָה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ שִׁילֹה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם בָּזֶה, וְצֵא וּלְמַד מִמִּשְׁפָּחוֹת הָרְשׁוּמוֹת כַּמָּה הִשְׁתַּנּוּת בַּשֵּׁמוֹת. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בִּסְמִיכוּת מַאֲמַר לְשֵׁלָה עִם מַאֲמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַעֵר בִּשְׁבִילוֹ וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁשְּׁאָלוֹ הַמָּשִׁיחַ אִם יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים בְּצַעֲרוֹ וְחוֹלִים עָלָיו וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּכְדִבְרֵי הַזֹּהַר (בשלח נה:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל״ וְגוֹ׳ (ישעיהו נב:ח), וְהוּא מַאֲמַר ״וַיִּהְיוּ״ פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ בְּוָ״ו שֶׁהוּא הַצַּעַר, ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם״, בִּשְׁבִיל שֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשֵׁלָה״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יִהְיוּ מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי פֵּרוּשׁ, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

עוֹד יִרְמֹז בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק אָמְרוֹ הַשֵּׁלָנִי, וְאֵין אוֹת הַנּוּ״ן בְּבִנְיַן הַשֵּׁם, וְאֵין כֵּן מִנְהָגוֹ לְהוֹסִיף בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה אוֹת חֲדָשָׁה זוּלַת הֵ״א וְיוֹ״ד, כָּאָמוּר בְּכָל הַקּוֹדְמוֹת ״חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) בְּפָסוּק ״וְהֶחֱזִיקוּ וְגוֹ׳ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְהוּא זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר הַשֵּׁלָנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָאֻמּוֹת כֻּלָּן יֹאמְרוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל ״שֶׁלּוֹ אֲנִי״.

וְאָמְרוֹ לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין כ:) שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּבֹא הַבָּא מִפֶּרֶץ יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי מְלָכִים. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיג:) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מט:ז) ״מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ״ וְגוֹ׳. גַּם יִרְמֹז עַל הַפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִפְרֹץ בָּאוּמּוֹת לְאֵין תַּכְלִית.

וְאָמְרוֹ לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, יִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו ס:ב) ״הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ וְגוֹ׳ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳״, וּכְתִיב ״וְהָיָה לָךְ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי״ אֲשֶׁר עָלֵינוּ יִזְרַח ה׳.

אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה לִשְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵת הַפְּקִידָה: א׳ בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.), ב׳ גִּלּוּי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, ג׳ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ ה׳ עָלֵינוּ. כְּנֶגֶד בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָמַר שֵׁלָה, וְרָמַז שֶׁתִּפְגַּע בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְיָמוּת בַּעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָרָמוּז בְּתֵבַת שֵׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב ו:ז) ״וַיַּכֵּהוּ שָׁם עַל הַשַּׁל״. וּכְנֶגֶד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמַר לְפֶרֶץ וְגוֹ׳, כִּי זֶה יַעֲשֶׂה פֶּרֶץ בָּאוּמּוֹת וְיִנְקֹם דַּם צַדִּיק. וּכְנֶגֶד מַלְכוּת עוֹלָם אָמַר לְזֶרַח וְגוֹ׳, רֶמֶז לִכְבוֹד ה׳ עָלֵינוּ יִזְרַח.

וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי פֶרֶץ, אָמַר לְשׁוֹן צַעַר לִרְמֹז עַל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּבֹא הַגּוֹאֵל, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח.) ״יֵיתֵי וְלֹא אֶחְמֵינֵיהּ״ מֵרוֹב הַצַּעַר שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְאָמְרוֹ בְּנֵי פֶרֶץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תּוֹלָדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִבִּיאַת הַגּוֹאֵל הָרָמוּז בְּפֶרֶץ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ שֶׁיִּבְנֶה ה׳ חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר פָּעַל ה׳ וְכוֹנְנוּ יָדָיו, וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְחֶצְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי וְהָבֵן. הַב׳ לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ בְּכָל עַנְפֵי הַחֶמְלָה.

וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵהַמְּאוֹרָעוֹת, גַּם הָרָעוֹת גַּם הַטּוֹבוֹת. וְאָמְרוֹ ״לִפְקוּדֵיהֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים יֵשׁ פְּקִידָה לְרָעָה וְיֵשׁ פְּקִידָה לְטוֹבָה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש א, קס.), וּשְׁנֵי מִינֵי פְּקִידוֹת נֶאֶמְרוּ בַּכָּתוּב.

וְאָמְרוֹ שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אוּלַי שֶׁרָמַז ה׳ בָּזֶה מָתַי יִהְיֶה תַּכְלִית הַפְּקִידָה טוֹבָה הָרְשׁוּמָה בְּסָמוּךְ שֶׁיִּזְרַח עָלֵינוּ כְּבוֹד ה׳, וְאָמַר עַד עֲבוֹר כָּל גָּלֻיּוֹת, גָּלוּת מִצְרַיִם, וְגָלוּת בָּבֶל, וְגָלוּת אֱדוֹם. כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם אָמַר שִׁשָּׁה לִרְמֹז לְגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה לְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ט״ו:ט״ז) ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁשְּׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת סָבְלוּ גָּלוּת לְבַד מִיִּצְחָק וְיַעֲקֹב וִיהוּדָה הֲרֵי שִׁשָּׁה, כִּי הַתְחָלַת הַגָּלוּת הָיָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וּכְנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל אָמַר וְשִׁבְעִים דִּכְתִיב (ירמיהו כ״ט:י׳) עַד לִמְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה. וּכְנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁאָנוּ עֲדַיִן בּוֹ אָמַר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְאִם הָיוּ זוֹכִים יִשְׂרָאֵל הָיוּ נִמְנִים קע״ב שָׁנָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֶלֶף הָרְבִיעִי, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא זָכוּ יַתְחִיל הַחֶשְׁבּוֹן מֵאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּמְקַוִּים אָנוּ כִּי הוּא זֶה קֵץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ וְיִתְקַיְּמוּ כָּל הַיִּעוּדִים הָרְשׁוּמִים וְיַתְחִילוּ נִיצוֹצֵי גִּלּוּי הַגְּאֻלָּה בְּהַתְחָלַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַבָּאִים לְשָׁלוֹם.