בְּמִדְבַּר כ״ו · ט״ז

לאזני. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזּוֹ מִשְׁפַּחַת אֶצְבּוֹן (בראשית מ"ו), וְאֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה לֹא נִקְרֵאת מִשְׁפַּחְתּוֹ עַל שְׁמוֹ:

לְאָזְנִי זַרְעִית אָזְנִי לְעֵרִי זַרְעִית עֵרִי

לאזני פרש״‎י הוא אצבון כבר פרשתיו.

לְאָזְנִי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזּוֹ מִשְׁפַּחַת אֶצְבּוֹן וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאֵין נִרְאֶה לְהַמְצִיא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ טַעַם וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁבְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וּכְשֶׁאַתָּה מוֹנֶה מִשְׁפַּחַת גָּד אֵין שָׁם אֶצְבּוֹן, כִּי חָסַר עַל הַזְּנוּת בַּעֲצַת בִּלְעָם, עַד כָּאן. אֲשֶׁר עַל כֵּן הָיָה נִרְאֶה כִּי אָזְנִי הִיא מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת שֶׁיָּצְתָה מִגָּד, כִּי מִן הַסְּתָם הָיוּ בְּכָל שֵׁבֶט עֲנָפִים אֲחֵרִים לְבַד מֵאוֹתָם שֶׁנִּבְנֵית מֵהֶם הַמִּשְׁפָּחָה וְהָיוּ נִקְרָאִים עַל אֲחֵיהֶם, וְלִפְעָמִים יִגְדַּל הֶעָנָף הַהוּא וְתִקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה עַל שְׁמוֹ. אֶלָּא שֶׁמָּצָאתִי בַּפְּסִיקְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָזְנִי זֶה אֶצְבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ (בראשית מו:טז) מִלְּשׁוֹן אֲצֵית וְהֶאֱזִין, עַד כָּאן. כְּפִי זֶה הוּא הַשֵּׁם עַצְמוֹ וְאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד עַל שִׁנּוּי הַשֵּׁם כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַשְׁמָעוֹ שֵׁם הָרִאשׁוֹן, וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹפִיעַ בּוֹ וְכִוֵּן אֶל דִּבְרֵי חֲזַ״ל.