רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ויהיו לנס. לְאוֹת וּלְזִכָּרוֹן, "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר" (במדבר י"ז) לַחֲלֹק עוֹד עַל הַכְּהֻנָּה:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann -- corrected vocalization
בְּמִדְבַּר כ״ו · י׳
וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
הכתוב מתאר כיצד פתחה הארץ את פיה ובלעה את דתן ואבירם ואת קורח, במות העדה, כאשר אכלה האש את מאתיים וחמישים איש, ויהיו לנס. רש״י מבאר ש״ויהיו לנס״ פירושו לאות ולזיכרון, כדי שלא יקרב עוד איש זר לחלוק על הכהונה. אבן עזרא מבאר ש״ויהיו לנס״ הוא כמו ״ויהיו לאות לבני ישראל״. הפסוק מזכיר את סוף מרד קורח ועדתו כדוגמה מוחשית לפורענות הבאה על החולקים, וקושר את הזיכרון למניין בני ראובן שממנו יצאו דתן ואבירם. כך משמש הסיפור כתמרור אזהרה נצחי לדורות הבאים על חומרת המחלוקת ועל ערעור סמכות הכהונה, ומדגיש את המסר החינוכי שבמניין.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּפְתָחַת אַרְעָא יַת פּוּמָהּ וּבְלָעַת יָתְהוֹן וְיָת קֹרַח בְּמוֹתָא דִכְנִשְׁתָּא כַּד אֲכָלַת אֵשָׁתָא יַת מָאתָן וְחַמְשִׁין גַבְרָא וַהֲווֹ לְאָת
Onkelos Numbers
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ואת קרח. פירשתיו:
ויהיו לנס. כמו ויהיו לאות לבני ישראל:
On Your Way