רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ובני קרח לא מתו. הֵם הָיוּ בָעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה בְלִבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַ בַּגֵיהִנּוֹם וְיָשְׁבוּ שָׁם (סנהדרין ק"י):
וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ובני קרח לא מתו. הֵם הָיוּ בָעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה בְלִבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַ בַּגֵיהִנּוֹם וְיָשְׁבוּ שָׁם (סנהדרין ק"י):
וּבְנֵי קֹרַח לָא מִיתוּ
ובני קרח לא מתו. והעד שמואל ובניו ובני בניו שהם המשוררים והם הנקראים הקרחים לבני קרח מזמור גם בתורה כתיב משפחת הקרחי והזכיר הכתוב ובני קרח עם בני ראובן בעבור כי בני דתן ואבירם גדולים וקטנים מתו והנה רעת דתן ואבירם קשה מרעת קרח:
ובני קרח לא מתו אעפ״י שלויים היו הזכירם הכתוב עם בני ראובן על ידי שדעתם של דתן ואבירם שהיו מבני ראובן קשה היתה מדעת קרח.
וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה כָּאן וְלֹא בִּמְקוֹם עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה, גַּם לֹא כְּתָבוֹ בִּמְקוֹם מִסְפַּר הַלְוִיִּם כִּי שָׁם מְקוֹם הוֹדָעַת הַמֵּתִים מֵהֶם, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי כָּאן בָּא אֱלֹהִים לִקְבֹּעַ הֶעָוֹן בְּדָתָן וַאֲבִירָם וּלְהָקֵל מֵעַל קֹרַח, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ, הַכַּוָּנָה שֶׁזֶּה יַגִּיד זְכוּת אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא שְׁטָפָם חוֹבוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁטַף חוֹבָם שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם כָּל בָּתֵּיהֶם לֶהֱיוֹתָם עִקַּר הַמַּחְלֹקֶת.