לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃

את בריתי שלום. שֶׁתְּהֵא לוֹ לִבְרִית שָׁלוֹם, כְּאָדָם הַמַּחֲזִיק טוֹבָה וְחַנּוֹת לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ טוֹבָה, אַף כָּאן פֵּרֵשׁ לוֹ הַקָּבָּ"ה שְׁלוֹמוֹתָיו:

בְּכֵן אֵימַר הָא אֲנָא גְזַר לֵיהּ יַת קְיָמִי שְׁלָם

את בריתי שלום. טעמו את בריתי ברית שלום כמו כסאך אלהים ורבים כן והטעם שלא יגור מאחי זמרי כי הוא נשיא בית אב ושכרו שתהיה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ונצח כי הכהנים הגדולים היו מבני פינחס ויתכן שהיו בנים אחרים לאלעזר:

את בריתי שלום אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי.

את בריתי שלום מקרא חסר והרי כאלו כתב את בריתי ברית שלום דוגמא כסאך אלקים שהוא כמו כסאך כסא אלקים, וכן הארון הברית שהוא כמו הארון ארון הברית ועוד הרבה. ד״‎א בריתי שלום דואג היה פן יפסיד כהונתו דאמרי׳‎ כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו עד שהבטיחו הקב״‎ה הואיל והרציחה לשם שמים היתה כמו שמפרש והולך.

לָכֵן אֱמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לָכֵן״ אַחַר שֶׁאוֹמֵר בְּסָמוּךְ ״תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא״ שֶׁהוּא גַּם כֵּן מַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״לָכֵן״, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) אֵין ״לָכֵן״ אֶלָּא שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב (שמואל א ג:יד) ״לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי״. וַעֲדַיִן צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה. וְלָזֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי הֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה לְחַזֵּק בְּרִית הַשָּׁלוֹם, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּנָיו רְאוּיִים לְדָבָר זֶה יְקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קא:) שֶׁאָמְרוּ כִּי קוֹדֶם מַעֲשֵׂה זִמְרִי לֹא נִתְכַּהֵן פִּנְחָס, לְפִי שֶׁהָיָה מָצוּי וְלֹא נִמְשַׁח, וְאַחַר שֶׁעָשָׂה קִנְאָתוֹ הָיְתָה לוֹ הַכְּהוּנָה. וְהִנֵּה יֵשׁ בְּאוֹפֶן זֶה שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד הוּא דֶּרֶךְ מְחִילָה, וְהַשֵּׁנִי דֶּרֶךְ מַתָּנָה. דֶּרֶךְ מְחִילָה הוּא שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ ה׳ הַקְּנָס שֶׁקְּנָסוֹ שֶׁלֹּא נִמְשַׁח בִּזְמַן מְשִׁיחַת הַכֹּהֲנִים, וְדֶרֶךְ מַתָּנָה הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַכְּהוּנָּה מֵחָדָשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְּנָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָבִיו וְאֶחָיו לֹא הָיוּ כֹּהֲנִים. וּכְפִי הַדִּין יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אִם יִהְיֶה הַדָּבָר דֶּרֶךְ מְחִילָה לְדֶרֶךְ נְתִינָה: דֶּרֶךְ מְחִילָה אֵינָהּ צְרִיכָה קִנְיָן, וְדֶרֶךְ מַתָּנָה צְרִיכָה קִנְיָן, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ לֹא זָכָה הַמְקַבֵּל בַּמַּתָּנָה אֶלָּא בְּמַה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוֹ.

עוֹד יֵשׁ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה שְׁתֵּי רָעוֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם תִּהְיֶה דֶּרֶךְ מְחִילָה, כִּי בְּדֶרֶךְ מְחִילָה אִם יִמְחוֹל לוֹ עַל הַקְּנָס וְיַחְזֹר לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן, אַף הוּא בָּטְלוּ הַמְּעוֹרְרִים עַל כְּהוּנָּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּטְלוּ עַל כְּהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה שֶׁיֶּשְׁנָם לַמְּעוֹרְרִים עָלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ עַל אַהֲרֹן בַּתְּחִלָּה, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה לָהֶם שִׂנְאָה עִמּוֹ לְסִבַּת הֲרִיגַת הַנָּשִׂיא וְכוּ׳, ב׳, שֶׁבְּדֶרֶךְ מַתָּנָה יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהַדָּבָר חִדּוּשׁ וְאֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם יִהְיֶה בְּדֶרֶךְ מְחִילָה וְחוֹזֵר לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְצֶאֱצָאָיו כְּמוֹתוֹ, נִמְצֵאת אוֹמֵר כִּי בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים דֶּרֶךְ הַמְּחִילָה הוּא הַנָּאוֹת מִדֶּרֶךְ הַמַּתָּנָה: א׳ שֶׁאֵין צָרִיךְ קִנְיָן, ב׳ שֶׁאֵין לָחוּשׁ לַמְּעוֹרְרִים, ג׳ שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת לוֹ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו.

וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ נִרְאָה בְּעֵינָיו בָּרוּךְ הוּא לְרוֹמֵם מַעֲלַת פִּנְחָס לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה, שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן מִצִּדּוֹ וְלֹא מִצַּד הֶעָנָף שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ לְתִפְאֶרֶת לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה. וְתִקֵּן אֱלֹהֵי עוֹלָם כָּל הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פִּקְפּוּק כְּשֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ מַתָּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַרְנוּ מַתָּנָה צְרִיכָה קִנְיָן אָמַר ״לָכֵן״ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וּכְנֶגֶד חֲשַׁשׁ הַמְעוֹרְרִים אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, וּכְנֶגֶד מִיחוּשׁ שֶׁאֵין הַדָּבָר אֶלָּא לְפִנְחָס וְחִדּוּשׁ הוּא אָמַר וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְגוֹ׳, שֶׁמַּתָּנָה זוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ בִּשְׁבוּעָה מִפִּי הַבּוֹרֵא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כְּהוּנַּת עוֹלָם. וּכְבָר הֲעִירוֹתִיךָ בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהַכְּהוּנָּה הִיא נֶפֶשׁ הַנִּקְרֵאת כֵּן בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, וְהִבְטִיחַ ה׳ אֶת פִּנְחָס כִּי יִשְׁתַּלְשֵׁל בְּזַרְעוֹ עָנָף זֶה הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא כְּהוּנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ ״כְּהֻנַּת עוֹלָם״.