פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְיַחֲסוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּזָּכְרוּ אֲבוֹתָיו לְטוֹבָה. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִים יִשְׂרָאֵל עִם אַהֲרֹן שֶׁסִּבֵּב נְפִילָה גְּדוֹלָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:לה): ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״. הֲרֵי עָמַד פִּנְחָס בֶּן בְּנוֹ וּפָדָה נֶפֶשׁ כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְלָזֶה יִחֲסוֹ עַד אַהֲרֹן, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנא דבי אליהו רבה פרק יג) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וּמְתַקֵּן וְהָיָה מְלַמֵּד כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עַל אַהֲרֹן הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם בְּמִיתַת עַם רָב וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן מַה שֶׁנִּפְרַץ, וְכָאן רָמַז ה׳ כִּי פִּנְחָס שִׁלֵּם בְּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. כַּוָּנַת הוֹדָעַת דָּבָר זֶה אוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהַשֵּׁם הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ בְּלֹא אֶמְצָעוּת זְכוּת אֲשֶׁר כָּפָה מִדַּת הַדִּין, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁיַּחְשֹׁב מֹשֶׁה כִּי הַשֵּׁם מִתְנַהֵג בְּסֵדֶר זֶה, לָכֵן הוֹדִיעַ הַשֵּׁם כִּי פִּנְחָס הוּא שֶׁהָיָה סִבָּה לְהָשִׁיב חֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְלֹא מֵעַצְמָהּ שָׁבָה.
מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּצְתָה הַחֵמָה וְהָיְתָה עֲלֵיהֶם, הֱשִׁיבָהּ מֵעֲלֵיהֶם, וְזֶה שֶׁבַח גָּדוֹל. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּגֶדֶר הַפְּעֻלָּה עַצְמָהּ, שֶׁהֵסִיר כַּעַס ה׳, כִּי הַכַּעַס הוּא עָנָף הַיָּגוֹן וְהַדַּאֲבוֹן, וְיִהְיֶה לַה׳ נַחַת רוּחַ הַרְבֵּה מֵהֲשָׁבַת חֵמָה.
בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם. דִּקְדֵּק לוֹמַר קִנְאָתִי, גַּם אָמַר בְּתוֹכָם, בָּא לָתֵת כֹּחַ הַמַּשִּׂיג בּוֹ הֲשָׁבַת חֵמָה, וְאָמַר שֶׁהָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁקִּנֵּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ וְסִכֵּן בְּעַצְמוֹ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקַנְאוֹ בְּכִנּוּי. ב׳, שֶׁהָיְתָה הַקִּנְאָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי לְבַד לֹא לְאֶמְצָעוּת שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ, וְזוֹ הִיא מִצְוָה שְׁלֵמָה אֲשֶׁר יִתְרַצֶּה ה׳ בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּכִנּוּי לְהַמְּדַבֵּר בָּרוּךְ הוּא. ג׳, שֶׁלֹּא הָיְתָה הַפְּעֻלָּה שֶׁעָשָׂה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵי אָדָם אֶלָּא קִדֵּשׁ ה׳ בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פב.) שֶׁהָיוּ כָּל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן סָבִיב לָאֹהֶל אֲשֶׁר שָׁם דָּקַר שְׁנֵיהֶם וְהָרַג נְשִׂיאֵיהֶם בִּפְנֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּתוֹכָם:
וְלֹא כִלִּיתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב הַסִּבָּה שֶׁהִיא ״בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם״ בְּאֶמְצַע שְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּסֻבָּב שֶׁהֵם ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ וְ״לֹא כִלִּיתִי״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״בְּקַנְאוֹ וְגוֹ׳ הֵשִׁיב וְגוֹ׳ וְלֹא כִלִּיתִי״ וְגוֹ׳, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הֵשִׁיב וְגוֹ׳ וְלֹא כִלִּיתִי וְגוֹ׳ בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳?
אָכֵן נִתְכַּוֵּן לְהָעִיר כִּי הֲשָׁבַת הַחֵמָה אַחַר שֶׁהָיְתָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֶּדֶר זֶה לֹא הוּשַׂג אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת הָרְשׁוּמִים בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק ״בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳, אֲבָל לְגַבֵּי מְנִיעַת הַכִּלָּיוֹן שֶׁאָמַר ״וְלֹא כִלִּיתִי״, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה גַּם כֵּן ה׳ מַשְׁאִיר פְּלֵיטָה לְעַמּוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בַּמַּעֲשֶׂה כָּל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן, וּבְאֶמְצָעוּת תְּפִלַּת צַדִּיק וְכַדּוֹמֶה מֵהַזְּכוּת יֹאמַר ה׳ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית ״רַב״ וְגוֹ׳. גַּם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ שֶׁהוּא דָּבָר טוֹב בְּגֶדֶר הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה, כִּי אִם הָיָה אוֹמֵר ״הֵשִׁיב״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא כִלִּיתִי״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בְּקַנְאוֹ״, הָיָה נִשְׁמָע כִּי תַּכְלִית עִנְיָן זֶה שֶׁל הֲשָׁבַת חֵמָה הוּא הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא כִּלָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מוּבָן שֶׁיֵּשׁ מִפְעָל טוֹב בַּהֲשָׁבַת חֵמָה מִצַּד עַצְמָהּ. אֲבָל מֵאָמְרוֹ ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהוּא ״בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ תַּכְלִית מִפְעָל הַטּוֹב.
