התחילו ללמודקום בלק. כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ מְצַחֵק בּוֹ, נִתְכַּוֵּן לְצַעֲרוֹ - "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, אֵינְךָ רַשַּׁאי לֵישֵׁב, וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֵלֶיךָ בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם" (שם):
בנו צפר. לְשׁוֹן מִקְרָא הוּא זֶה, כְּמוֹ "חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ') "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" (בראשית א'), "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהילים קי"ד):
וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר קוּם בָּלָק וּשְׁמַע אָצִית לְמֵימְרִי בַּר צִפֹּר
וישא משלו. הוא כתועפת ראם כלביא יקום:
האזינה עדי. מגזרת עד וכן לא שבתם עדי והטעם כפול. וי"ו בנו בעור נוסף כמו למעינו מים:
וטעם לא איש אל. בעבור שאמר וקבנו לי משם וכבר אמר לא קבה אל:
בנו צפור וי״ו יתרה.
קוּם בָּלָק וְגוֹ׳. קִימָה זוֹ לָמָּה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) אָמְרוּ לְפִי שֶׁהָיָה בָּלָק מְצַחֵק בְּבִלְעָם שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְהַקְנִיטוֹ וְאָמַר לוֹ קוּם וּשְׁמַע. וּלְדִבְרֵיהֶם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּתְחִיל לִשְׁמוֹעַ מִשְּׁעַת קִימָה, וְהוּא אָמְרוֹ קוּם וּשֲׁמָע.
אוֹ יִרְצֶה, לְפִי שֶׁאָמַר ה׳ לְבִלְעָם ״שׁוּב אֶל בָּלָק״ וְגוֹ׳ שֶׁהִזְקִיקוֹ לוֹמַר הַדְּבָרִים לִפְנֵי בָּלָק, לָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״קוּם בָּלָק שְׁמַע״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיָּקוּם לִשְׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע מֵעוֹמֶד, אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה, אִם לֹא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. לָזֶה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ - חִיּוּב בַּקִּימָה וְחִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה.
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקִּימָה הִיא לוֹ שֶׁזָּכָה לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים הַבָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהֵעִירוֹ עוֹד לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עָדָיו לְהַאֲזִין כָּל דִּקְדּוּקֵי הַדְּבָרִים, וּבָזֶה אַתָּה יוֹתֵר בְּמַדְרֵגָה מֵאוֹתוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיבוֹ לְאָב, שֶׁהוּא צִפּוֹר הַכְּשָׁפִים, דִּכְתִיב ״בֶּן צִפּוֹר״, מֵעַתָּה הוּא בִּנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּנוֹ צִפּוֹר״.
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי רָשָׁע זֶה הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים רָעִים: הָאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבֹא מַלְאָךְ לְעַקֵּם פִּיו כָּאָמוּר, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהַבְּרָכָה עַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה מִפִּיו הָיָה מְכַוֵּן בָּהּ לִגְנַאי, וְהָיָה צֹרֶךְ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְפָרְשָׁהּ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּלְפִי שֶׁחָשַׁד בָּלָק לְבִלְעָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר לְבָלָק שֶׁיָּקוּם עַל עָמְדוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי פְּרָטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֶנּוּ, וְזֶה רִאשׁוֹנָה כְּנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּבִרְכָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ מְפֹרָשִׁים לְטוֹבָה וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפָרַשְׁתָּם לִבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשֲׁמָע בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שְׁמִיעָה אַחֶרֶת, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל וְהַמַּלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו אָמַר הַאֲזִינָה עָדַי, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר עָדָיו וְיַשְׂכִּיל בַּעֲקִימַת שְׂפָתָיו, שֶׁמִּתְעַקְּמִין מִמִּבְטָא אֲשֶׁר יְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו, וּבָזֶה הֵעִירוֹ כִּי אָנוּס הָיָה וְלֹא יַחְשְׁדוֹ כִּמְבָרֵךְ אוֹיְבָיו.