וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃

אם לקרא לך. אִם הַקְּרִיאָה שֶׁלְּךָ וְסָבוּר אַתָּה לִטֹּל עָלֶיהָ שָׂכָר, קום לך אתם:

ואך. עַל כָּרְחֲךָ את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה; וְאַף עַל פִּי כֵן וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, אָמַר שֶׁמָּא אֲפַתֶּנּוּ וְיִתְרַצֶּה:

וַאֲתָּא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם בְּלֵילְיָא וַאֲמַר לֵיהּ אִם לְמִקְרֵי לָךְ אֲתוֹ גֻבְרַיָא קוּם אִיזֵיל עִמְהוֹן וּבְרַם יַת פִּתְגָמָא דִי אֲמַלֵיל עִמָךְ יָתֵיהּ תַּעְבֵיד

אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים - אִם הַקְּרִיאָה שֶׁלְּךָ וְסָבוּר אַתָּה לִטּוֹל עָלֶיהָ שָׂכָר, קוּם לֵךְ אִתָּם, וְעַל כָּרְחֲךָ הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אוֹתוֹ תַּעֲשֶׂה. וְאַף עַל פִּי כֵן "וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם", אָמַר שֶׁמָּא אֲפַתֶּנּוּ וְיִתְרַצֶּה - לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ב:כ׳). ״וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא״ (במדבר כ״ב:כ״ב) - רָאָה שֶׁאֵין הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם וְנִתְאַוָּה לֵילֵךְ, גַּם זֶה לְשׁוֹן הָרַב. וְר״א כָּתַב: אָמַר הַגָּאוֹן, אִם יִטְעֹן טוֹעֵן וְיֹאמַר: אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״ (במדבר כ״ב:י״ב), אֵיךְ אָמַר לוֹ ״קוּם לֵךְ אִתָּם״? יֵשׁ לְהָשִׁיב כִּי הַשֵּׁם לֹא רָצָה שֶׁיֵּלֵךְ עִם הָרִאשׁוֹנִים עַד שֶׁיָּבֹאוּ שָׂרִים נִכְבָּדִים מֵהֶם. וּלְפִי דַּעְתִּי אֵין צֹרֶךְ, כִּי טַעְמוֹ כְּמוֹ ״שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים״ (לעיל יג ב), כִּי הַשֵּׁם אָמַר לְיִשְׂרָאֵל ״עֲלֵה רֵשׁ״ (דברים א כא), וְהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ רַק אָמְרוּ ״נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים״ (שם פסוק כב), אָז שָׁאַל מֹשֶׁה אֶת הַשֵּׁם. וְכֵן זֶה, כִּי מַה צֹרֶךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף ה' דַּבֵּר עִמִּי״ (במדבר כ״ב:י״ט), רַק חָשַׁב בְּלִבּוֹ מַחְשָׁבָה רָעָה, וְהַשֵּׁם אָמַר לוֹ ״לֵךְ אִתָּם״, רַק הִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר רַק מַה שֶׁאוֹמַר לְךָ. וְהָעֵד עַל פֵּרוּשִׁי ״וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא״. אֵלּוּ דְּבָרָיו. וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי, כִּי מַה שֶׁאָמַר הַגָּאוֹן אֵינֶנּוּ כֵן, כִּי הַשֵּׁם אָמַר לוֹ: ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא״ (במדבר כ״ב:י״ב), בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הָעָם יִמְנָעֶנּוּ, וְאֵיךְ יִהְיֶה מֻתָּר לוֹ לָלֶכֶת עִם שָׂרִים אֲחֵרִים. וְלֹא מְנָעוֹ מִלֶּכֶת בַּעֲבוּר חֶסְרוֹן מַעֲלַת הַשָּׂרִים. וּמַה שֶׁאָמַר ר״א אֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּנָּחֵם הָאֱלֹהִים וְיָשִׁיב דְּבָרוֹ אָחוֹר בַּעֲבוּר עִקְּשׁוּת הַשּׁוֹאֵל. וְעִנְיַן ״שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים״ לֹא כֵן הָיָה, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי טַעְמוֹ (לעיל יג ב), וְלֹא יַעֲנִישׁ הָאֱלֹהִים בְּדָבָר אֲשֶׁר יִתֵּן רְשׁוּת בּוֹ, וְחָלִילָה. וּבַמִּדְרָשׁ (במדב״ר כ יב) אָמְרוּ: ״מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ״. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי מִתְּחִלָּה מְנָעוֹ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא, וְלָמָּה יֵלֵךְ עִמָּהֶם אַחֲרֵי שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם וְהֵם לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ לְדָבָר אַחֵר. עַל כֵּן אָמַר, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם שֶׁלֹּא תָאוֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא. וּבְיָדוּעַ כִּי בִּלְעָם הוֹדִיעָם אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וּבָלָק שָׁלַח אֵלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה כִּי לֹא הֶאֱמִין, וְהוֹסִיף לוֹ כָּבוֹד בְּשָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְנָדַר לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ וּכְבוֹדוֹ. וּבִלְעָם עָנָה אוֹתָם שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּמָמוֹן וְלֹא בִּרְצוֹנוֹ, רַק הַכֹּל בְּיַד הַשֵּׁם, וְיִשְׁאַל מִמֶּנּוּ עוֹד מַה יְצַוֶּה אוֹתוֹ. וְעָשָׂה זֶה כַּהֹגֶן, כִּי מַה יֵּדַע הוּא בְּדַעַת עֶלְיוֹן וַעֲצַת ה' לְעוֹלָם טוֹבָה, וְהוּא יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ, וְיוֹדִיעֶנּוּ מַה יַעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי אוֹ יַגִּיד לוֹ מַה יִקְרֶה לָהֶם בֶּעָתִיד. וְהִנֵּה הַשֵּׁם אָמַר לוֹ: כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ כִּי הָעָם בָּרוּךְ הוּא וְלֹא תוּכַל לְקַלְּלָם, וְעַתָּה חָזְרוּ לְפָנֶיךָ, וְאִם לִקְרֹא לְךָ בִּלְבַד בָּאוּ, כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְרַצּוּ בְּלֶכְתְּךָ עִמָּהֶם עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְקַלֵּל אֶת הָעָם כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתִּיךָ מִתְּחִלָּה, "קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲצַוֶּה אוֹתְךָ לְבָרֵךְ - שֶׁתְּבָרְכֵם וְלֹא תִירָא מִבָּלָק. וְזֶה טַעַם "אִם לִקְרֹא". וְכֵן הָיָה הַחֵפֶץ לַשֵּׁם הַנִּכְבָּד מִתְּחִלָּה שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם אַחֲרֵי הוֹדִיעוֹ אוֹתָם שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם, וְשֶׁיִּתְנַהֵג בְּעִנְיָנָם כַּאֲשֶׁר יְצַוֶּה, כִּי הָרָצוֹן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִפִּי נָבִיא לַגּוֹיִם. וְהִנֵּה הָיָה עַל בִּלְעָם לְהַגִּיד כֵּן לְשָׂרֵי בָלָק וְלֵאמֹר: הִנֵּה הִרְשָׁה הַשֵּׁם אוֹתִי לִהְיוֹת קָרוּא לָכֶם בִּלְבַד, אֲבָל עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶת הָעָם, וְעַל מְנָת שֶׁאִם יְצַוֶּה אוֹתִי לְבָרֵךְ שֶׁאֲבָרְכֵם; וְאִם לֹא יִתְרַצּוּ בְּכָךְ יִהְיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ, כִּי גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת הַשְּׁנִיָּה אָמַר בָּלָק ״וּלְכָה נָּא קָבָה לִּי אֵת הָעָם הַזֶּה״ (במדבר כ״ב:י״ז), לֹא יַחְפֹּץ בּוֹ לְהוֹדִיעוֹ עֲתִידוֹת וְלֹא לְדָבָר אַחֵר זוּלָתִי לָקוֹב אֶת הָעָם. וְהִנֵּה בִּלְעָם מֵרוֹב חֶפְצוֹ לָלֶכֶת לֹא הוֹדִיעָם זֶה וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם, וַיָּקָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם, כְּרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶפְצָם. עַל כֵּן חָרָה אַף ה' כִּי הוֹלֵךְ הוּא, שֶׁאִלּוּ הוֹדִיעָם לֹא הָיָה הוֹלֵךְ. וְעוֹד שֶׁהָיָה בָּזֶה חִלּוּל ה', כִּי בְּלֶכְתּוֹ עִמָּהֶם סְתָם וְהוּא בִּרְשׁוּת הַשֵּׁם, חָשְׁבוּ שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְקַלֵּל לָהֶם אֶת הָעָם, וְהִנֵּה חָזַר בּוֹ מִמַּה שֶׁאָמַר תְּחִלָּה "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא", כְּפִי מַה שֶׁהִגִּיד לָהֶם. וְכַאֲשֶׁר יִרְאוּ עוֹד שֶׁלֹּא יְקַלְּלֵם, יֹאמְרוּ כִּי אַחֲרֵי כֵן נִמְלַךְ עוֹד אוֹ יְהָתֵל בָּהֶם כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ. חָלִילָה לַה' מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, כִּי נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יִנָּחֵם:

אם לקרא לך להזמינך לאכול עמהם לזבח השלמים לך אתם, ואם תאמר מה נשתנה המעשה שעכשיו אמר לו לך אתם ובתחלה אמר לו לא תלך עמהם אלא י״‎ל מתחלה לא אמר אלא לא תלך עמהם לקללם, ד״‎א אין זה שנוי אחרי שהוסיף לשלוח שרים אחרים רבים ונכבדים מן הראשונים, ד״‎א אם לקרא לך אם כל כך הם שוטים שבאו לקרוא לך פעם שניה אחרי שאמרתי לך לא תלך עמהם, קום לך אתם ויראו שלא יועיל להם.

אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים. יֵשׁ שְׁלִיחוּת בִּשְׁנֵי פָּנִים: לִפְעָמִים הַשָּׁלִיחַ מַתְנֶה עִם זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו שֶׁעַל מְנָת כֵּן אֲנִי מוֹלִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ, שֶׁתַּבְטִיחַ אוֹתִי שֶׁתַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתִי; וְלִפְעָמִים אֵין הַשָּׁלִיחַ מַתְנֶה שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת הַקְּרִיאָה לְבַד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יַבְטִיחוּהוּ לְמַלֹּאת אַחֲרֵי דְּבָרוֹ, וְשָׁם יְדֻבַּר נִכְבָּדוֹת אִם הָעִנְיָן רָאוּי לְהֵעָשׂוֹת אוֹ לֹא. וְכָךְ אָמַר ה׳ לְבִלְעָם: אִם הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ רוֹצִין לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ מַעֲמָד וּגְמַר לְהַבְטִיחֲךָ כָּךְ וְכָךְ כֶּסֶף וְזָהָב כְּדֵי שֶׁגַּם אַתָּה תַּבְטִיחֵם לְקַלֵּל, אָז ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, כִּי אֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתְךָ. אֲבָל אִם לֹא בָּאוּ כִּי ״אִם לִקְרֹא לְךָ״ לְבַד, וְהַדָּבָר יִהְיֶה בִּרְשׁוּתְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹ לֹא, אָז ״לֵךְ אִתָּם״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וְאַךְ אֶת הַדָּבָר״ וְגוֹ׳.

וְיַעַן כִּי רָאִיתִי בְּפָרָשָׁה זוֹ שִׁנּוּי רַב בְּעִנְיַן הַשְּׁלִיחִים, שֶׁקְּרָאָם לִפְעָמִים ״שָׂרֵי מוֹאָב״, וְלִפְעָמִים ״שָׂרֵי בָלָק״, וְלִפְעָמִים ״אֲנָשִׁים״, גַּם יֵשׁ סָפֵק גָּדוֹל בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּחַר אַף ה׳ כִּי הוֹלֵךְ הוּא״, אַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת ״קוּם לֵךְ אִתָּם״, אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁנֵי מִינֵי שְׁלוּחִים: שָׂרֵי בָלָק, הֵם הַשָּׂרִים הַמְיֻחָדִים לַמֶּלֶךְ, וְאוֹתָן קָרָא ״אֲנָשִׁים״, לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כִּי עֶבֶד מֶלֶךְ כְּמֶלֶךְ; וְ״שָׂרֵי מוֹאָב״, הֵם שָׂרֵי הַמְּדִינָה אֲשֶׁר לָהֶם הָאָרֶץ, וּלְבָלָק אַךְ לוֹ הַמְּלוּכָה וְלֹא הָאָרֶץ, כִּי רַק לְפִי שָׁעָה מִנּוּהוּ מֶלֶךְ. וְעַל כֵּן מִשְּׁנֵי צְדָדִים לֹא הָיוּ שָׂרֵי בָּלָק מְהַדְּרִים כָּל כָּךְ אַחַר קִלְלוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם כְּמוֹ שָׂרֵי מוֹאָב. הַצַּד הָאֶחָד, לְפִי שֶׁשָּׂרֵי מוֹאָב לָהֶם כָּל הָאָרֶץ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבָלָק וְשָׂרָיו שֶׁלֹּא נִמְנֶה כִּי אִם לְפִי שָׁעָה, עַל כֵּן וַדַּאי יוֹתֵר הִקְפִּידוּ שָׂרֵי מוֹאָב עַל תִּקּוּנָם עַל יְדֵי קְלָלָה זוֹ מִשָּׂרֵי בָלָק. וְעוֹד, מֵאַחַר שֶׁשָּׂרֵי בָּלָק הָיוּ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, לֹא יְבַקְשׁוּ כָּל כָּךְ מִן בִּלְעָם שֶׁיְּקַלֵּל כְּשֶׁהוּא נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

וּבְהַצָּעָה זוֹ יוּתְּרוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת, כִּי בְּכָל הַשְּׁלִיחוּת הָלְכוּ שָׂרֵי בָּלָק וְשָׂרֵי מוֹאָב וְקָרָא לְכֻלָּם ״זִקְנֵי מוֹאָב״. ״וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק״, וְכַאֲשֶׁר הֵשִׁיב לָהֶם ״לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה״ וְדָחָה אוֹתָם, כְּתִיב: ״וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם״, כִּי הֵמָּה הַבַּעֲלֵי דָּבָר יָשְׁבוּ לְצַפּוֹת עַל תְּשׁוּבָתוֹ, אֲבָל שָׂרֵי בָלָק לֹא הִקְפִּידוּ כָּל כָּךְ וְלֹא יָשְׁבוּ עִמּוֹ. ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ״, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר הָאֲנָשִׁים מְדַבֵּר בְּשָׂרֵי בָלָק, וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב אַחַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הָאָתוֹן: קוּם ״לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים״, וּכְתִיב ״וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק״. וּכְמוֹ כֵן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ״, וּמִי מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן ״וְכִי״, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר: וְכִי הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים עִמָּךְ? וְלָמָּה לֹא יָשְׁבוּ עִמְּךָ כִּי אִם הַפְּחוּתִים? וְהֵשִׁיב: ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי״, לְפִיכָךְ שָׂרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם מִמּוֹאָב אֲשֶׁר בָּהֶם נוֹגֵעַ הָעִנְיָן יוֹשְׁבִים עִמִּי וּמְצַפִּים, אֲבָל שָׂרֵי בָּלָק אֵין לָהֶם כָּל כָּךְ נַפְקוּתָא בַּדָּבָר. ״וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרֵי בָלָק מֵאֵן ה׳״, וְלֹא אָמַר כֵּן אֶל שָׂרֵי מוֹאָב כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֲרָם פָּנִים בְּפָנִים. אוֹ אָמַר אֲפִלּוּ אֶל שָׂרֵי בָּלָק הַחֲשׁוּבִים ״מֵאֵן ה׳ לְתִתִּי לַהֲלוֹךְ עִמָּכֶם״ אֶלָּא עִם שָׂרִים חֲשׁוּבִים מִכֶּם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם שָׂרֵי מוֹאָב. ״וַיָּקוּמוּ שָׂרֵי מוֹאָב וַיָּבֹאוּ אֶל בָּלָק״ וְגוֹ׳, כִּי הֵמָּה הַבַּעֲלֵי דָּבָר, אֲבָל שָׂרֵי בָּלָק לֹא הִקְפִּידוּ לְהָשִׁיב. ״וַיֹּאמֶר לוֹ אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים״, הַחֲשׁוּבִים, שָׂרֵי בָּלָק, ״קוּם לֵךְ אִתָּם״ דַּוְקָא, כִּי אֵין לָחוּשׁ שֶׁיְּפַתּוּךָ בַּדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת נֶגֶד רְצוֹן הָאֵל. וְהִתִּיר לוֹ לֵילֵךְ דַּוְקָא עִם הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים שָׂרֵי בָּלָק וְלֹא עִם שָׂרֵי מוֹאָב הַפְּחוּתִים, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא בְּכָל הַדֶּרֶךְ יְפַתּוּךָ חַטָּאִים וְיַעֲבִירוּךָ עַל רְצוֹן קוֹנְךָ. וּכְתִיב ״וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וְגוֹ׳ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב״ הֵפֶךְ רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כִּי לֹא הִתִּיר לוֹ לֵילֵךְ כִּי אִם עִם הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים, לְפִיכָךְ: ״וַיִּחַר אַף ה׳ כִּי הוֹלֵךְ הוּא״. וְאַחַר מַעֲשֵׂה הָאָתוֹן שֶׁאָמַר ״חָטָאתִי״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ מַלְאַךְ ה׳: ״לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים״, דְּהַיְנוּ שָׂרֵי בָּלָק, וְכֵן עָשָׂה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק״. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב הַכֹּל.

אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן סָפֵק, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר? עוֹד, לָמָּה הִסְכִּים ה׳ עַל יַד הָרָשָׁע לָלֶכֶת לְקַלֵּל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר בּוֹ ה׳ מִדַּעַת רִאשׁוֹנָה שֶׁעִכֵּב עַל יָדוֹ, מִתְּחִלָּה מַה סָבַר וּלְבַסּוֹף מַה סָבַר?

וְנִרְאֶה כִּי בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ לִפְנֵי ה׳ שְׁנֵי דְּרָכִים, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בּוֹ מֵחוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן. הָאֶחָד, אִם יַסְכִּים ה׳ עַל הֲלִיכָתוֹ יַחְשְׁבוּ הָעַמִּים הָהֵם שֶׁרְשׁוּתוֹ בְּיַד עַצְמוֹ וְלֹא יֵדְעוּ שֶׁשַּׁלְשֶׁלֶת הַכֶּלֶב בְּיַד בְּעָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל עֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַה׳ רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְעֵינֵי הָעַמִּים שֶׁאֵין בִּלְעָם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לְהָרַע לְמִי שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בְּרָעָתוֹ. וְאִם לֹא יַנִּיחֵהוּ לָלֶכֶת יִכָּנֵס בְּמֵחוּשׁ אַחֵר, כִּי יֹאמַר בִּלְעָם שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ חָס וְחָלִילָה לְשָׁלְחוֹ וְלָזֶה מוֹנְעוֹ מִלֶּכֶת. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְסִלֵּק שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן. בִּתְחִלָּה אָמַר אֵלָיו לֹא תֵלֵךְ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לָעַמִּים כִּי אֵין הַכֶּלֶב רַע בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. גַּם נִתְחַכֵּם ה׳ בָּזֶה לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לִשְׁלוּחֵי בָלָק כִּי אֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וּמַה שָׂכָר נָתַן לוֹ שֶׁיָּדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה זוֹ, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת, דִּכְתִיב (במדבר כד:יא) ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד״, מִלְּבַד זֶה עוֹד לוֹ שֶׁתְּסוֹבְבֵהוּ הֲלִיכָה זוֹ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת בִּלְעָם וְגוֹ׳ הָרְגוּ בֶּחָרֶב״ כְּשֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ עַל עֲצָתוֹ שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ. לָזֶה מְנָעוֹ ה׳ מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּשְׂכַר דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְזֶה נוֹסָף עַל גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ בְּהַדְרָגַת הַשָּׂרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה.

וּבִשְׁלִיחוּת שְׁנִיָּה שֶׁשָּׁלַח בָּלָק, בָּאנוּ לְתִקּוּן מֵחוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין ה׳ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתוֹ, וְתִכָּנֵס טָעוּת זֶה בְּלֵב בִּלְעָם וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא יִשְׁלֹט ה׳ בּוֹ שָׁם לְמָנְעוֹ מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, כִּי כְּבָר נִבְחַן כִּי הוּא עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם. לָזֶה אָמַר אֵלָיו קוּם לֵךְ אִתָּם וּבְכָל הַמָּקוֹם יָדַי מוֹשְׁלוֹת עָלֶיךָ. וְלֹא אָמַר לוֹ בְּהֶחְלֵט ״קוּם לֵךְ״ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם קְרִיאַת הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לְךָ בָּהּ הֲנָאָה. כָּאן רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּהֲלִיכָה זוֹ, וְתָלָה לוֹ הַדָּבָר אִם הֲלִיכָה זוֹ לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּקְסָמָיו לָדַעַת תַּכְלִיתוֹ וּמִזֶּה יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִקְרָאֵהוּ וְיֶחְדַּל. וְאֵין כַּוָּנַת מַאֲמַר ״אִם לִקְרֹא״ סָפֵק לְפָנָיו אֶלָּא תְּנַאי הַדָּבָר אִם יֵשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וְכוּ׳. וּבָזֶה הוּסַר הַמֵּחוּשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם שֶׁה׳ יָרֵא חָס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ לְשָׁלְחוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁלָחוֹ, גַּם רְמָזוֹ אוּלַי יֵשֵׁב וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָרָעָה לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּזֶה שִׁלֵּם לוֹ תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּמְנָעוֹ מִנְּפוֹל בַּחֶרֶב אִם נַפְשׁוֹ לֹא תֹּאבֶה רָעָה, וְהוּא נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ רָשָׁע וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְמַה שֶׁהֵעִירוֹ ה׳. וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה חָרָה אַפּוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ ה׳ הוֹלֵךְ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁהֵעִירוֹ, זֶה יַגִּיד שֶׁיִּצְטַדֵּק אֶצְלוֹ בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא אִם יַחְשֹׁב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לוֹ בִּשְׁבִילוֹ. לָזֶה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. וּבְסָמוּךְ יִתְיַשֵּׁב עוֹד טַעַם ״וַיִּחַר אַף״ וְגוֹ׳.