בְּמִדְבַּר כ״ב · י״ט

גם אתם. פִּיו הִכְשִׁילוֹ - גַּם אַתֶּם סוֹפְכֶם לֵילֵךְ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ כָּרִאשׁוֹנִים:

מה יסף. לֹא יְשַׁנֶּה דְבָרָיו מִבְּרָכָה לִקְלָלָה, הַלְוַאי שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְבָרֵךְ; כָּאן נִתְנַבֵּא שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף לָהֶם בְּרָכוֹת עַל יָדוֹ (שם):

וּכְעַן אוֹרִיכוּ כְעַן הָכָא אַף אַתּוּן בְּלֵילְיָא וְאִדַע מָה יוֹסֵף יְיָ לְמַלָלָא עִמִי

בזה. במקום הזה אמר הגאון ז"ל אם יטעון טוען ויאמר אחר שאמר השם לא תלך עמהם איך אמר קום לך אתם יש להשיב כי השם לא רצה שילך עם האנשים הראשונים עד שיבואו שרים נכבדים מהם ולפי דעתי אין צורך רק טעמו כטעם שלח לך אנשים כי השם אמר לישראל עלה רש והם לא האמינו רק אמרו נשלחה אנשים לפנינו אז שאל משה את השם ואמר לו שלח לך אנשים ואחר שאמר השם לבלעם לא תאור את העם מה צורך היה לו לומר ואדעה מה יוסף ה' דבר רק חשב בלבו מחשבה רעה והשם אמר לו לך עם האנשים רק השמר לך שלא תדבר רק מה שאומר לך והעד על פירושי ויחר אף אלהים כי הולך הוא:

ואדעה מה יסף ה׳‎ דבר עמי אע״‎פ שכבר אמר לו הקב״‎ה לא תלך עמהם היה דוחק עצמו ללכת ולקלל כסבור שתחול קללתו אמר בלבו אם אינה עשויה לחול מפני מה אינו מניח לי ללכת.

וְעַתָּה שְׁבוּ נָא וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, שֶׁחָשׁ לְבַל יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה זִקְנֵי מִדְיָן בְּפַעַם אַחֶרֶת שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְלֹא לָנוּ עִמּוֹ (במדבר רבה כ,ח), וּלְפִי שֶׁהָאֲנָשִׁים הֵם רַבִּים וְנִכְבָּדִים הָיָה יָרֵא שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁבוּ פֹּה וְלֹא יַחְלִיט הֲלִיכָתוֹ עִמָּהֶם.