וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כׇּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכׇל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכׇל־בְּנֹתֶֽיהָ׃

ישראל לוקח את כל הערים האלה ויושב בכל ערי האמורי, בחשבון ובכל בנותיה. רש״י מבאר ש״בנותיה״ הם הכפרים הסמוכים לה. אבן עזרא מבאר בדומה שחשבון היא כאם, והכפרים כבנות. חשבון היתה עיר המלוכה של סיחון, ועתה יושבים בה ישראל יחד בכל הכפרים התלויים בה. התיישבות ישראל בערי האמורי מסמנת את תחילת אחיזתם הקבועה בעבר הירדן המזרחי. אונקלוס מתרגם ״ובכל בנותיה״ - ״ובכל כפרנהא״. כיבוש חשבון וסביבותיה, לאחר הניצחון על סיחון, הוא צעד ממשי ראשון בהשתלטות ישראל על חבל ארץ שיהפוך לנחלת שבטי ראובן, גד וחצי מנשה.