בְּמִדְבַּר כ״א · י״ח

באר חפרוה. זֹאת הִיא הַבְּאֵר אֲשֶׁר חֲפָרוּהָ שָׂרִים - מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

במשענתם. בַּמַּטֶּה:

וממדבר. נִתְּנָה לָהֶם:

בֵּירָא דְחָפְרוּהָ רַבְרְבַיָא כְּרוּהָ רֵישֵׁי עַמָא סַפְרַיָא בְּחוּטְרֵיהוֹן וּמִמַדְבְּרָא אִתְיְהִיבַת לְהוֹן

כרוה נדיבי העם. כפול כמשפט:

במחוקק. ע"י מחוקקים כמו לבי לחוקקי ישראל וזו הבאר היתה במדבר רחוק מהיישוב ומזה המדבר נסעו אל מתנה ומשם אל נחליאל ודע כי אשד הנחלים והמדבר הנקרא באר ומתנה ונחליאל כולם מקומות ויש להם שם כלל והוא עלמון דבלתימה כי כן כתוב בפרשת אלה מסעי או אלה שמות מקומות עברו עליהם במסע אחר והרי העברים לפני נבו הוא הבמות והגיא אשר בשדה מואב והעד שאמר הכתוב כי מהגיא נסעו אל ערבות מואב בעבר לירדן ירחו וכתיב כי מהר העברים נסעו אל ערבות מואב על ירדן ירחו ועוד ונשב בגיא מול בית פעור עת שהתחננתי ובמקום אחר עלה אל הר העברים הר נבו גם ויקבוד אותו בגיא ושם כתוב ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו והנה הגיא הוא ראש הפסגה ושם מת משה ואין צורך להוליכו אחר מותו:

וְטַעַם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״א:י״ח), וְהוּא לָשׁוֹן קָצָר יָבֹא בַּשִּׁירוֹת. יֹאמַר כִּי מִן הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא אֶרֶץ צִיָּה וְצִמָּאוֹן הַמַּתָּנָה הַזֹּאת לָנוּ, וּמִן הַמַּתָּנָה לִנְחָלִים, וּמִן הַנְּחָלִים לְבָמוֹת עַד הַפִּסְגָּה הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שֶׁהִיא כֻּלָּהּ יְלֵל יְשִׁימוֹן, אֵין בָּהּ נַחַל אַחֵר וְלֹא מָקוֹר נוֹבֵעַ זוּלָתִי זֶה. וְהוּא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (במדב״ר יט כה כו), אוֹ בְּאֵר שֶׁיָּצָא עַל פִּי מֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה וְלֹא שְׁאָלוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַשֵּׁם אָמַר לוֹ "אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם", וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ מִמֶּנָּה וְהָלְכוּ לְמֶרְחַקִּים:

שרים - משה ואהרן.

וממדבר מתנה - לפי הפשט: כל אלו שמות מקומות של נסיעה וחניה.

חפרוה שרים משה ואהרן כדכתיב ודברתם אל הסלע.

במחקק במשענתם כשהכה במטה עשה רושם בסלע ובקעו. לשון מחוקה על הקיר.

וממדבר מתנה מוסב למעלה ויחנו בעבר ארנון אשר במדבר וגו׳‎ ומאותו עבר שבמדבר שהוא עלמון דבלתימה באו להם למתנה שנקרא הר העברים בפרשת מסעי הוא שנאמר להלן ויסעו מעלמון דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו שם מקום בצפונו של נחל ארנון בתחלת ארץ סיחון ונקרא מתנה על שם שבו התחילה לישראל מתנת הארץ ומה שלא כתב כאן ויסעו ויחנו לפי שעדיין היו עומדים בעבר ארנון שבמדבר כדכתיב בפרשת דברים ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון פירוש ממדבר שבמזרח ולא ממדבר שבדרום ובאותו פרק היה כבוש ארץ סיחון ועוד והואיל והתחיל לכתוב המסעות שמקדש ע״‎כ הולך וגומר ומזכיר כולם עד האחרונה.