בְּמִדְבַּר כ״א · י״ז

אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃

במילים פשוטות

אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה. רש״י מבאר ש״עלי באר״ פירושו: מתוך הנחל והעלי מה שאת מעלה, ומבאר שהבאר הודיעה להם את הנסים, שנאמר ״ומשם בארה״, ומקשה: וכי משם היתה, והלוא מתחילת ארבעים שנה היתה עמהם, אלא שירדה לפרסם. אבן עזרא מבאר ש״עלי באר״ הוא תחילת השירה שלא נכתבה כולה, ו״ענו לה״ הוא לשון ציווי. שירת הבאר היא ביטוי של הכרת תודה ושמחה על הנס המתמשך של המים במדבר. פנייה אל הבאר בלשון שירה מבטאת את הקשר המיוחד בין ישראל למקור המים שליווה אותם כל השנים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עלי באר. מִתּוֹךְ הַנַּחַל וְהַעֲלִי מַה שֶּׁאַתְּ מַעֲלָה; וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעָה לָהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִשָּׁם בְּאֵרָה", וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה, וַהֲלֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם? אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים (תנחומא); וְכֵן אָז יָשִׁיר … הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים, מָה רָאָה לִכָּתֵב כָּאן? אֶלָּא הָעִנְיָן הַזֶּה נִדְרָשׁ לְמַעְלָה הֵימָנוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּכֵן שַׁבַּח יִשְׂרָאֵל יָת תּוּשְׁבַּחְתָּא הָדָא סַקִי בֵירָא שַׁבָּחוּ לָהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עלי באר. תחלת השירה ולא נכתבה כלה:

ענו לה. לשון צווי והנה פי' איך עלתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אז כשנתן להם לישראל את הבאר שרו ושירה זו לא הוזכרה בשעת מעשה לפי שעליה נענשו משה ואהרן וכשבא להזכיר את הבאר הזכיר גם את השירה, ד״‎א בספר מלחמת ה' כמו ספר דברי הימים שהיו כותבים בו המלחמות והנצחונין שבין אומה לאומה.

את והב תיבה אחת והוא כמו אתיהב שהוי״‎ו מתחלפת ביו״‎ד כמו בהתודע יוסף שהוא מן ידע הוה גביר כמו היה והוא לשון נתינה וכמו כי לא נתן להם נחלה דמתרגמים הרי לא אתיהב להון אחסנא וכן היה כתוב בספר את והב בסופה כלומר נתן מלך מואב בסופה ובסערה שהיה נצוח.

ואת הנחלים ארנון ועם הנחלים היה נצוח שלקח סיחון את כל ארצו עד נחל ארנון.ומשם בארה מאותו אשד הנחלים ומנסיעתן היתה הבאר נובעת ויצאה מן הסלע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְעוֹד שֶׁלֹּא שָׁרוּ הַשִּׁירָה הַזֹּאת בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה זוֹ עַל מֹשֶׁה שֶׁחָזְרָה הַבְּאֵר בִּזְכוּתוֹ אַחַר שֶׁפָּסְקָה בְּמִיתַת מִרְיָם. וּמִטַּעַם זֶה לֹא נִזְכְּרָה מִרְיָם בְּשִׁירָה זוֹ וְנִזְכַּר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק״, וְאֵין מְחֹקֵק אֶלָּא מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג כא): ״כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן״. וּבְתַעֲנִית (ט.) מַסִּיק שֶׁחָזְרָה בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הַמָּן בִּזְכוּת מֹשֶׁה שֶׁקִּבֵּל הַתּוֹרָה, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כִּי אִם לְאוֹכְלֵי הַמָּן (תנחומא בשלח כ.), שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז ד): ״לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי״, וְהַבְּאֵר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁאָחֲזָה בְּמִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁכֵּן נֶאֱמַר (שמות א יח): ״וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים״, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶם מָזוֹן כוּ׳, וְעַנְנֵי כָבוֹד אֲשֶׁר שָׁם כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה בִּזְכוּת אַהֲרֹן שֶׁגָּרַם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה חָזְרוּ שְׁלָשְׁתָּן. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּאֵר אֲשֶׁר חֲפָרוּהָ נְדִיבֵי עָם, שֶׁאָחֲזוּ בְּמִדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים וּבִזְכוּתָם הָיְתָה הַבְּאֵר מֵאָז וּמִקֶּדֶם, עַכְשָׁיו חָזְרָה בִּמְחֹקֵק, בִּזְכוּת מֹשֶׁה וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה הָרְמוּזָה בַּפָּסוּק ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין (נד.), דְּאִם לֹא כֵן קָשֶׁה מַה רָאוּ עַל כָּכָה לִדְרוֹשׁ פְּסוּקִים אֵלּוּ עַל הַתּוֹרָה, וּמַה עִנְיָן שֶׁבַח הַתּוֹרָה אֶל שִׁירַת הַבְּאֵר, אֶלָּא לְפִי שֶׁחָזְרָה הַבְּאֵר בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֹשֶׁה. וְזֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן וּבָרוּר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת שִׁירָה זוֹ מַה טִיבָהּ, גַּם לָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם, גַּם כָּל הַפָּרָשָׁה צְרִיכָה בֵּאוּר. וְאֶפְשָׁר כִּי שִׁירָה זוֹ עַל הַתּוֹרָה אֲמָרוּהָ, וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא נִקְרָא תִּגָּר עַל הַדּוֹר הַהוּא, לָמָּה לֹא שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה כְּשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מוֹרָשָׁה אֲשֶׁר לָהּ נָאוָה תְהִלָּה (דברים לג:ד), כִּי וַדַּאי הִיא זֹאת שִׁירַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר מַיִם - נִקְרֵאת בְּאֵר עַל שֵׁם הַמָּקוֹר שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר, גַּם לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם. וְאָמְרוֹ עֲלִי בְאֵר לְשׁוֹן עֲלִיָּה כִּי לֹא עַל בְּאֵר שֶׁלְּמַטָּה הֵם אוֹמְרִים אֶלָּא עַל בְּאֵר עֲלִי, פֵּרוּשׁ עֶלְיוֹן. עֱנוּ לָהּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט״ו:כ״א) ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַשִּׁיר.

וְאָמְרוֹ חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ׳ - יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה סד,ח) שֶׁאָמְרוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּאֵר, וְהַתִּקּוּן הוּא כְּפִי בְּחִינַת מַעֲלַת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה הֵם שֶׁחָפְרוּ אֶת הַבְּאֵר וַעֲשָׂאוּהָ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵם הָאָבוֹת, בְּסוֹד (בראשית כ״ט:ב׳) ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן״, וּמֵאָז הָיְתָה רְאוּיָה הַתּוֹרָה לִינָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹדֶנָּה לֹא הָיְתָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה עַד שֶׁכָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, הֵם מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרִידָהּ לָנוּ, וְעָמְדוּ אַחֲרָיו מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ זְקֵנִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ וְגִלּוּ מַצְפּוּנֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ.

וְאָמְרוֹ בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הוּא מַה שֶׁהוֹסִיפוּ לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּחוֹקֵק בָּהּ חֲקִיקָה, וְאֵינוֹ כְּמִדַּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁחָפְרוּ וְכָרוּ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁעֲנוֹתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לְפָרְשׁוֹ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיֻסָּד עַל פִּי דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו.

וְאָמְרוֹ וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה - פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁזָּכוּ נוֹחֲלֶיהָ לֹא זָכוּ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְשִׁיבִין עַצְמָן כְּמִדְבָּר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות יט:ב) ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״ שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמְרוֹ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ נָחַל אוֹתָנוּ אֵל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. גַּם יִרְצֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל לִהְיוֹת מְיֻחָד לָנוּ לֵאלוֹהַּ, דִּכְתִיב (תהילים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. גַּם שֶׁשָּׁכַן בְּתוֹכֵנוּ וְעָזַב מָדוֹר עֶלְיוֹן.

וְאָמְרוֹ וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, פֵּרוּשׁ, וּמֵאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל - בָּמוֹת, נַעֲשֵׂינוּ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל הַמַּלְאָכִים, שֶׁבָּחַר בָּנוּ ה׳ יוֹתֵר מֵהֶם. וְאָמְרוֹ וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית שְׂכַר הָאָדָם בְּמִצְווֹתָיו וְאָשְׁרָיו אֵינָם אֶלָּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הַשָּׂגַת אוֹשֶׁר הָרוּחָנִי.

וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.

אוֹ יִרְמוֹז לְהָאִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת גַּם כֵּן שָׂדֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (זוהר חלק א לו:), וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַגַּיְא אֲשֶׁר בָּא מִפְּאַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא חַוָּה, שֶׁבָּאָה מֵאַב כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁלְּקָחָהּ ה׳ מִצַּלְעוֹתָיו, וְאֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם שֶׁבָּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה מִצַּלְעוֹת הָאָדָם כִּי אִם זֹאת, וְהִיא הָיְתָה סִבַּת הַמָּוֶת לְהַפִּיל הָעֲצָמוֹת בַּגַּיְא. מֵעַתָּה, מֵאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה יַחְזוֹר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ קוֹדֶם שֶׁחָטְאָה חַוָּה, וְיִהְיֶה הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּגַּיְא לְמַעְלָה.

וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּדֶר מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר ״רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, שֶׁאָמַרְנוּ בִּמְקוֹם גַּלְגַּל חַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁמָּא הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. לָזֶה אָמַר וְנִשְׁקָפָה וְגוֹ׳ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא נִקְרָא יְשִׁימוֹן, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שָׁמֵם. אוֹ נִקְרָא כֵן לְפִי שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרַע הַשּׁוֹמֵם אֶת הַנִּבְרָאִים. וְאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא נִשְׁקָף עַל פָּנִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה - הוּא גַּלְגַּל חַמָּה, שָׁם יוּנַּח מַה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּגַּיְא. וְנִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת תּוֹעֲלִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ יוּשַּׂג לְהַנְחִיל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בַּחַיִּים.

חסלת פרשת חקת

מקור: ספריא · נחלת הכלל