וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מׇת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר׃

משה מפשיט את בגדי אהרן ומלביש בהם את אלעזר בנו, ואהרן מת שם בראש ההר, וירד משה ואלעזר מן ההר. הפסוק מתאר את ביצוע הציווי הלכה למעשה, בלא תוספת פרשנית של המפרשים המובאים כאן. אונקלוס מתרגם את כל פרטי המעשה כפשוטם: הפשטת הבגדים, הלבשתם לאלעזר, מות אהרן בראש ההר וירידת משה ואלעזר. השלמת המעשה בדיוק כפי שנצטווה מדגישה את קיום דבר ה׳ במלואו. מות אהרן בראש ההר, במקום גבוה וגלוי, וירידת השניים לבדם, יכינו את תגובת העם שתתואר בפסוק הבא, כשיראו שאהרן לא ירד.