בְּמִדְבַּר כ׳ · ט״ז

וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהֹוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃

במילים פשוטות

משה מספר: ונצעק אל ה׳ וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך. רש״י מבאר ש״וישמע קולנו״ מכוח הברכה שברכנו אבינו ״הקול קול יעקב״, וש״מלאך״ זה משה, שמכאן שהנביאים קרויים מלאכים. אבן עזרא סובר לעומתו ש״וישלח מלאך״ הוא כמשמעו - מלאך ממש, ודוחה את הדעה שהכוונה למשה. הזכרת הצעקה אל ה׳ והישועה ממצרים באה להוכיח את זכות ישראל ואת קרבת ה׳ אליהם. ציון קדש כעיר בקצה גבול אדום מכין את הקרקע לבקשת המעבר בדרך המלך שתבוא בפסוק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וישמע קלנו. בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָנוּ אָבִינוּ "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", שֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים וְנַעֲנִים (תנחומא בשלח):

מלאך. זֶה מֹשֶׁה, מִכָּאן שֶׁהַנְּבִיאִים קְרוּאִים מַלְאָכִים, וְאוֹמֵר "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב' ל"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְצַלֵינָא קֳדָם יְיָ וְקַבִּיל צְלוֹתָנָא וּשְׁלַח מַלְאָכָא וְאַפְקָנָא מִמִצְרָיִם וְהָא אֲנַחְנָא בִּרְקַם קַרְתָּא דְבִסְטַר תְּחוּמָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישלח מלאך. כמשמעו וכן הכתוב אומר ומלאך פניו הושיעם ורבים פירשוהו על משה כי מצאו ויאמר חגי מלאך ה' ואין זאת דעתי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

בקדש עיר קצה גבולך בקרן דרומית מזרחית.

מקור: ספריא · נחלת הכלל