בְּמִדְבַּר כ׳ · י״ד

אחיך ישראל. מָה רָאָה לְהַזְכִּיר כָּאן אַחֲוָה? אֶלָּא אָמַר לוֹ אַחִים אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית ט"ו), וְעַל שְׁנֵינוּ הָיָה אוֹתוֹ הַחוֹב לְפָרְעוֹ (תנחומא):

אתה ידעת את כל התלאה. לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ אֲבִיכֶם מֵעַל אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (בראשית ל״ו:ו׳) - מִפְּנֵי הַשְּׁטָר חוֹב הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, וְהִטִּילוֹ עַל יַעֲקֹב:

וּשְׁלַח משֶׁה אִזְגַדִין מֵרְקָם לְוַת מַלְכָּא דֶאֱדוֹם כִּדְנַן אֲמַר אָחוּךְ יִשְׂרָאֵל אַתְּ יְדַעְתְּ יָת כָּל עָקְתָא דִי אַשְׁכַּחְתָּנָא

מקדש. שם מקום עיר ואיננו קדש ברנע כי אותו הוא מדבר וכן הכתוב אומר יחיל ה' מדבר קדש:

התלאה. פירשתיו:

אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם - לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁמוֹ כִּי אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל הִזְכִּיר סִיחוֹן וְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי בִּשְׁמוֹתָם, בַּעֲבוּר כִּי הָיוּ יְדוּעִים בִּגְבוּרָה וְלָהֶם שֵׁם בַּגּוֹיִם, לְהוֹדוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כִּי עָשָׂה עִמָּנוּ לְהַפְלִיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קלו יז-כ). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר יָרַשְׁנוּ אֶת אַרְצָם, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר בִּיהוֹשֻׁעַ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי: אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַיִם, וְהוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וּפִרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְיָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וּדְבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן (יהושע י ג), וְיוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְיָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר (שם יא א), וּשְׁאָר הַמְּלָכִים הִזְכִּירָם בְּמִסְפָּר (שם יב ט-כד) לֹא בְּשֵׁמוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם״ כִּי נִסְכְּמוּ כָּל עַמּוֹ עִם אֲדוֹנֵיהֶם בַּמֵּאוּן הַזֶּה:

וישלח משה מלאכים פירש כאן השליחות שחסר בפ׳‎ דברים ויש כאן כמה דברים עניינים שהם עניים כאן והם עשירים בפרשת דברים.

כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה וְגוֹ׳. כִּי תְּלָאָה זוֹ הָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת חֶצְיָהּ שֶׁלְּךָ לִפְרֹעַ חוֹב ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, וַאֲנַחְנוּ סָבַלְנוּ כָּל הַתְּלָאָה כֻּלָּהּ, אֲפִלּוּ חֶלְקְךָ. וְרָמַז בְּמִלַּת ״הַתְּלָאָה״ עוֹלֶה ת׳ כְּנֶגֶד אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁל גָּלוּת, עוֹד אַרְבָּעִים שֶׁהָיוּ מְטֻלְטָלִים בַּמִּדְבָּר, וְא׳ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין לְךָ חֵלֶק בִּפְרִיעַת הַחוֹב כָּךְ אֵין לְךָ חֵלֶק בָּאָרֶץ, כִּי דּוֹמֶה כְּאִלּוּ קָנִינוּ מִיָּדְךָ חֶלְקְךָ, וְרָאוּי שֶׁגַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ הַמִּקָּח וּתְסַיֵּעַ לָנוּ לָבוֹא לָאָרֶץ מְהֵרָה.

אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ אָחִיךָ, גַּם אָמְרוֹ אַתָּה יָדַעְתָּ, לוֹמַר כִּי תְּלָאָה זוֹ לֹא נִסְבְּבָה מִמֶּנִּי אֶלָּא מֵאֲבוֹתֵינוּ, וַאֲנִי וְאַתָּה אַחִים שָׁוִים בַּדָּבָר, שֶׁשְּׁטָר זֶה שֶׁל הַתְּלָאָה הָיָה כָּתוּב עַל אָבִינוּ וְאֶחָד מִן הָאַחִים פְּרָעוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב) בְּפָסוּק ״וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ״ (בראשית לו,ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִפְּנֵי הַחוֹב, שֶׁלֹּא רָצָה לִפְרֹעַ חוֹב אָבִיו, עַד כָּאן.

וְאָמְרוֹ אַתָּה יָדַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, כְּבָר קוֹדֶם הֱיוֹת לָנוּ הַתְּלָאָה יָדַעְתָּ אוֹתָהּ שֶׁנִּגְזְרָה בֵּין הַבְּתָרִים, וְדָבָר זֶה דַּוְקָא הוּא שֶׁיְּדָעוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אַתָּה, הָאֻמּוֹת הָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי מִקְרֶה הַיְּרִידָה הָיָה לָהֶם לִהְיוֹת עֲבָדִים וּשְׁפָלִים.

וְאָמְרוֹ וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַגָּלוּת, עוֹד נוֹסַף שֶׁסָּבַלְנוּ צָרָה כְּפוּלָה שֶׁהָיָה הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתְבוּ בַּתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת י.) בְּמַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת וְכוּ׳ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, עַד כָּאן. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת: וַהֲלֹא הַגְּזֵרָה הָיְתָה מִבֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרְצוּ שֶׁאִם לֹא הָיָה שִׁנּוּי שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְיוֹסֵף הָיָה הַגָּלוּת בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלֹא כָּל כָּךְ תֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ לְמָרֵר חַיֵּיהֶם. מֵעַתָּה הֱיוֹת הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם הוּא נוֹסָף עַל הַיָּדוּעַ בַּגְּזֵרָה, לָזֶה אָמַר וַיֵּרְדוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לָנוּ שֶׁהָיְתָה הַתְּלָאָה בְּמָקוֹם זֶה הָרַע יָמִים רַבִּים.

וַיָּרֵעוּ לָנוּ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁהֵם פָּרְעוּ שְׁטַר חוֹב וּמִצַּד זֶה זָכוּ בָּאָרֶץ, וְהוֹדִיעוּם גַּם כֵּן כִּי פָּרְעוּ פֵּרָעוֹן גָּדוֹל בְּכָל כָּךְ צַעַר זְמַן אָרוֹךְ, כְּאָמְרוֹ יָמִים רַבִּים.