בְּמִדְבַּר ב׳ · ל״ג

וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

במילים פשוטות

הפסוק מציין שהלווים לא התפקדו בתוך בני ישראל, כאשר ציווה ה׳ את משה. אבן עזרא מבאר שהכתוב חוזר על כך כדי להבהיר שלא נחשוב שאחד מן הלווים נכלל עם הפקודים בעת מסעם. אור החיים מוסיף שאף שמספר זה הוא מספר של כבוד ומעלה, שנעשה כסדר המלאכים שירדו עם השכינה בהר סיני, בכל זאת הלווים לא נכללו בו לפי ציווי ה׳. לפי פשט הפסוק, הוא מדגיש שוב את הבדלת שבט לוי משאר השבטים, גם בהקשר של מערך הדגלים, שכן הלווים חונים סביב המשכן ולא נכללים בדגלי המחנה, בהתאם לציווי המפורש שנמסר למשה.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְלֵוָאֵי לָא אִתְמְנִיאוּ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמָא דְפַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והלוים לא התפקדו. לבאר שלא נחשוב אחד מהם עם הפקודים בנסעם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁמִּסְפָּר זֶה מִסְפַּר הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעָשׂוּ כְּסֵדֶר הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ב,ג), אַף עַל פִּי כֵן לֹא וְגוֹ׳, לְצַד כִּי מִצְוַת ה׳ הִיא ״לֹא תִפְקֹד וְלֹא תִשָּׂא״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל