בְּמִדְבַּר י״ט · ו׳

וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵז֖וֹב וּשְׁנִ֣י תוֹלָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תּ֖וֹךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃

במילים פשוטות

הכהן לוקח עץ ארז, אזוב ושני תולעת ומשליך אל תוך שרפת הפרה. אבן עזרא מציין שהשימוש בשלושת אלה דומה לטהרת המצורע, ורומז שיש בכך סוד. חזקוני מבאר את לשון ״אל תוך״ שהמילה ״אל״ באה כאן במקום בי״ת, כלומר בתוך שרפת הפרה, כמו ״אל הארון״ שפירושו בארון. שלושת המרכיבים - ארז גבוה, אזוב נמוך ושני תולעת - מצטרפים אל האפר המשמש אחר כך לטהרה. אונקלוס מתרגם עץ ארז ״אעא דארזא״, ואזוב ושני תולעת כפשוטם.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִסַב כַּהֲנָא אָעָא דְאַרְזָא וְאֵזוֹבָא וּצְבַע זְהוֹרִי וְיִרְמֵי לְגוֹ יְקִידַת תּוֹרְתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עץ ארז. כמו למצורע ושם רמזתי סוד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אל תוך אל במקום בי״‎ת דוגמא אל הארון, אל הכלי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל