בְּמִדְבַּר י״ט · ה׳

וְיוֹקֵד יָת תּוֹרְתָא לְעֵינוֹהִי יָת מַשְׁכַּהּ וְיָת בִּשְׂרַהּ וְיָת דְמַהּ עַל אָכְלַהּ יוֹקֵיד

ושרף את הפרה. השורף והעד לעיניו:

לעיניו - של אלעזר (לאהרן).

ושרף את הפרה לעיניו אחר שורף ואלעזר רואה היינו לענין סגן.

את ערה לרבות שער שלה.

ואת בשרה לרבות העצמות.

ואת דמה לרבות הקרניים והטלפיים.

על פרשה עם פרשה דוגמא ראשו על כרעיו ועל קרבו.

וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עוֹרָהּ. הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״לְעֵינָיו״ בֵּין זִכְרוֹן הַפָּרָה לְזִכְרוֹן פְּרָטֶיהָ שֶׁהֵם עוֹרָהּ וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת פָּרָה (פ״ד), וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁמִּצְוַת שְׂרֵפָתָהּ שְׁלֵמָה, וְאִם הִפְשִׁיטָהּ וְנִתְּחָהּ וְשָׂרַף כֻּלָּהּ כְּשֵׁרָה, עַד כָּאן. לָזֶה הִבְדִּיל הַכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה הַמֻּבְחָר וְאָמַר וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּהּ יַחַד, וַאֲפִלּוּ עָבַר וְהִפְשִׁיטָהּ וְכוּ׳ וְעָשָׂה עוֹרָהּ לְבַד וּבְשָׂרָהּ לְבַד וּפִרְשָׁהּ לְבַד גַּם כֵּן לֹא הִפְסִיד, וְהוּא מַאֲמַר ״אֶת עוֹרָהּ וְאֶת״ וְגוֹ׳.

עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. חָזַר לוֹמַר יִשְׂרֹף פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה ״וְשָׂרַף״, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הַכָּתוּב יְדַבֵּר בִּשְׁנֵֵי סוּגִים: הָאֶחָד שְׂרֵפַת הַפָּרָה שְׁלֵמָה, וְהַשֵּׁנִי אַחַר שֶׁהוּפְשְׁטָה וְנִתְנַתְּחָה, לָזֶה אָמַר יִשְׂרֹף כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפָרָה (פרק ב) וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: פָּקַע מֵעוֹרָהּ וְכוּ׳ אֲפִלּוּ מִשְּׂעָרָהּ כַּזַּיִת יַחְזִיר, וְאִם לֹא הֶחְזִיר פְּסוּלָה, עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר יִשְׂרֹף פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁפָּקַע יַחְזִיר וְיִשְׂרֹף לְעִכּוּבָא.